חד גדיעזה

חד גדיעזה

‏את המאמר שלהלן קיבלתי מאריק ילין, תושב שדרות, יו"ר 'קול אחר' - קבוצה של תושבי שדרות וישובי עוטף עזה, המקיימת קשר רציף עם תושבים מרצועת עזה, ומקדמת יחסי שכנות והידברות באזור הדרום ובכל הארץ. את המאמר הוא כתב ביום רביעי שעבר וניסה לשווא למצוא עיתון שיפרסם אותו.

בשעה זאת מדווחים אמצעי התקשורת על הפסקת אש שבירה שכנראה מתחילה להיכנס לתוקף ונקווה שאכן תחזיק מעמד. את המאמר שכתב בטרם ההסלמה הנוכחית תושב המתגורר שם בשדרות, ליד גבול עזה, כדאי מאד לקרוא גם עכשיו. בראש ובראשונה כהתראה לקראת ההסלמה הבאה שעלולה לבוא עלינו די בקרוב -  אם לא נדאג למנוע אותה.


שדרות, יום רביעי, 6 באפריל 2011

ריח מלחמת עזה השנייה – "עופרת יצוקה 2" -  כבר באוויר..

ישראל קוראת לרגיעה אך ממשיכה ליזום חיסולים ותגובות לא מידתיות בעזה..

החמאס קורא לרגיעה, אך ממשיך לשגר ולאפשר שיגור טילים אל עבר יישובים בישראל.

ברחובות עזה נערכים לכוננות ספיגה כבר כמה חודשים. שומרים קצת אוכל בצד ומתכננים היכן להסתתר, למרות שלמרבית האוכלוסייה אין כסף כדי לאגור מוצרים ואין כיצד להתגונן..

בשדרות עומדים לסיים את בניית החדרים המוגנים. אנו העיר הממוגנת בעולם!!. בבאר שבע ובאשקלון מציבים את כיפת ברזל. באשדוד גם רוצים, וגם ביבנה, ובראשון לציון גם...

עזה שוב בכותרות, עוד משט בדרך, נעצר מהנדס טילים של החמאס ומעל לכל, מאמרו של גולדסטון, המאפשר לישראל לספר לעצמה שוב, שיש לנו את הצבא הכי מוסרי בעולם. איזה טיימינג נפלא!                  
זהו, הכל מוכן! למה מחכים? צווי 8 בדרך? כבר למעלה משנתיים בלי שום עניין משמעותי. באמת כבר חלפו שנתיים? מתי כבר יוצאים?

אבל רגע! עיצרו!

זיכרו את קולות המלחמה, צרורות המסוקים, הפצצות המטוסים, הפגזות הטנקים והתותחים. זיכרו את זמזום המזל"טים, האזעקות והנפילות: "זה אצלנו או אצלם?  הא אצלם, איזה מזל". זיכרו את האימה, הבלבול וחוסר האונים. את האמהות, את האבות, את הילדים, את הדם, את ההרוגים, את הפצועים, את המשפחות שנותרו ללא קורת גג, את זעקת האב שאיבד את בנותיו וזעקת הילדים שאיבדו את הוריהם, את הפגיעה הבלתי מכוונת, את הפגיעה המכוונת.

זיכרו את התירוצים וההסברים המנומקים. זיכרו את ההתנצלות המגומגמת והצידוק המוסרי. "המטרה היתה להחזיר את כושר ההרתעה, לא למגר את התופעה".

זיכרו את היום שאחרי. כשכולם אוספים את השברים. מה השתנה? עכשיו טוב? עכשיו מה? למה יצאנו? מי אחראי למחדל? מאום לא השתנה. אבל הראנו להם, לא?

חובתנו לערער על הכרוניקה הכביכול ידועה מראש של המשך מעגל הדמים. חובה שמנהיגנו יחשבו מחדש באופן אמיץ על פתרון אחר לחד גדיא האינסופי בו אנו חיים.

חייבים לדבר עם האוייב שם מעבר לגדר. כן עם האוייב!  לא דרך קנה התותח והסיכול הממוקד. הדמגוגיה של "זו השפה היחידה שהם מבינים" אינה עובדת יותר. היא מובילה אותנו שוב ושוב לחוסר מוצא. לרגיעה זמנית ויחסית מאוד שמכינה את הסבב הבא שמכין שוב את הרגיעה הזמנית...

חייבים לדבר באופן אמיץ על רגיעה ארוכת טווח ולאחר מכן לדבר על פתרון אמיתי וקבוע אשר יתן חיים של כבוד ותקווה לכל תושבי האזור.

אך ראשית כל חייבים לעצור את המלחמה הבאה.

אריק ילין, תושב שדרות, יו"ר 'קול אחר'

http://www.othervoice.org/welcome.htm

 

עד שתתמלא מכסת הדם

עד שתתמלא מכסת הדם

הייתה הפסקת אש בגבול עזה. מן ההסלמה הקודמת יצאנו איכשהו ולתושבים משני צדי הגבול היו כמה ימים של שקט. ואז החליט מישהו בצמרת הביטחונית של מדינת ישראל לשלוח מטוסים לחסל שלושה אנשי חמאס בכירים שנסעו להם במכונית בדרום רצועת עזה.

זה היה בדיוק לאחר שמונה ראש חדש לשב"כ ושמו יורם כהן המכונה "האפגני". בכיר  בלשכת ראש הממשלה סיפר בגאווה לכתבת ידיעות אחרונות נחמה דואק שכהן הוא "אבי תורת הסיכולים הממוקדים" ושהפלסטינים מפחדים ממנו וגם מכבדים אותו, ולכן הוא האיש המתאים לעמוד בראש השב"כ "מפני שאנחנו עומדים בפני שינוי דרסטי במזרח הציכון ורק איש רחב אופקים כמוהו יכול לראות את כל מרחב האופק" (ידיעות אחרונות, 1.4.2011).  

ולמה היה דחוף כל כך לבצע סיכול ממוקד של שלושה אנשי חמאס בכירים בדרום רצועת עזה? ובכן, הם היו בדרכם אל חצי האי סיני שם התכוונו לחטוף ישראלים, ומדינת ישראל הייתה מחויבת למנוע זאת. כך זה נמסר מטעם צה"ל ומטעם השב"כ לאמצעי התקשורת, ואמצעי התקשורת העבירו את המסר אל אזרחי ישראל, ורובם של אזרחי ישראל מאמינים בלי היסוס להודעות מסוג זה. גם רוב האזרחים היושבים באזור הגבול ואשר מיד למשמע הידיעה נכנסו לכוננות ספיגה לנוכח התגמול הצפוי.

ועברו מספר ימים ושום דבר לא קרה. ואז קרה משהו במרחקים, בסודאן, שם הגיח מטוס מסתורי מן הים וירה אל עוד מכונית בה נסעו פעילים בכירים של החמאס. ומי בדיוק שלח את המטוס? ראש ממשלת ישראל חייך לכתבים ולא השיב.

ובינתיים שר המשטרה אהרונוביץ, ממפלגתו של שר החוץ ליברמן, ביקר בעיירה שדרות ואמר כי הפסקת האש לא תמשך הרבה וגם אין בה צורך כי צריך לצאת למלחמת חורמה ברצועת עזה. לפחות כמה מתושבי שדרות ועוטף עזה היושבים בכוננות ספיגה לא התלהבו מן הקריאה הזאת והתכוונו לקיים משמרת מחאה בצומת יד מרדכי  ולקרוא להפסקת אש ולדיאלוג ולסיום ההסלמה.

ואז פתאום נפלה המהלומה, טיל אנטי טנקי מסוג קורנט, טיל משוכלל שעל קיומו ברצועת עזה היו רק שמועות עד עתה, נורה לא אל טנק אלא אלא על אוטובוס תלמידים צהוב. ונער בן 16 נפצע אנושות ונלקח לבית החולים ונאבק על חייו, והמעשה המתועב של ירי בכוונה תחילה על האוטובוס זכה לגינוי כלל עולמי כפי שראוי לו.

וצבא ההגנה לישראל יצא מיד לפעילות מואצת ביותר, פעילות מתגלגלת ונמשכת, ובמכה ראשונה ומיידית נהרגו חמישה פלסטינים וביניהם אזרח בן חמישים וחמש (שזה, למען הגילוי הנאות, בדיוק הגיל שלי). טעות מצערת, טעות שנגרמה לגמרי לא בכוונה.

והארגונים הפלסטינים ברצועת עזה קראו להפסקת אש מיידית והבטיחו להפסיק מיד את הירי. והקריאה נדחתה מיד ובבוז מן הצד הישראלי וההפצצות ברצועה נמשכו וגם הוגברו. ואתמול כתב דובר צה"ל הבלתי רשמי אלכס פישמן: "החמאס צריך לשלם וביוקר. הפעם לא תתקבל בקשה חשאית של החמאס לרגיעה דרך צינורות חשאיים של אנשי או"ם הפועלים באזור, כפי שארע בעבר. בימים הקרובים ידברו התותחים, הטילים, הטנקים, המטוסים והרקטות, עד שתמלא מכסת הדם" (ידיעות אחרונות 8.4.2011).

עד שתמלא מכסת הדם. בינתיים, נכון לרגע זה בו אני כותב, גבה צבא ההגנה לישראל מכסה של שבעה עשר פלסטינים הרוגים. ביניהם לוחמי חמאס ויורי רקטות וטילים ביניהם גם אם ובתה שנהרגו בפגיעה ישירה בבית מגוריהן. ללא ספק, זה לא היה בכוונה. טעות מצערת, טעות שצה"ל הכיר בה והביע בכנות את צערו עליה. וקצת אחר כך נהרג איכר פלסטיני בזמן עיבוד אדמתו. וגם זאת הייתה טעות מצערת, וגם בה הכיר צה"ל והביע עליה את צערו כיאות.

ככל הנראה, עדיין לא הושלמה גבית מכסת הדם. אלוף פיקוד הדרום טל רוסו אתמול בערב בטלויזיה שיש עוד הרבה כלים בארגז הכלים של הצבא. ואם יוציאו את כל הכלים האלה מהארגז ויפעילו אותם עלול לקרות שיהרגו עוד אזרחים. אבל כמובן, אם זה יקרה אז ללא ספק גם אלה יהיו טעויות מצערות, אשר לאחריהן יושמעו כל מלות צער הנדרשות.  

לפני קצת יותר משנתיים, בזמנה של העופרת היצוקה, הגיע מספר האזרחים הפלסטינים שנהרגו בטעות מצערת ולגמרי ללא כוונה על ידי הצבא המוסרי ביותר בעולם בערך פי מאה ממספר האזרחים הישראלים שנרצחו בכוונה תחילה על ידי המחבלים הטרוריסטים הנבזים..  אבל אין ספק שזאת הייתה טעות מצערת, נכון יותר הצטברות של כמה מאות טעויות מצערות.  אפילו גולדסטון כבר אמר שזה לא היה בכוונה.  

אגב, המשטרה אסרה באיסור חמור על התושבים משדרות ועוטף עזה לקיים את משמרת  המחאה שתכננו  בצומת יד מרדכי, וליתר ביטחון הכריזו על המקום כשטח צבאי סגור. עכשיו לא הזמן להפגין ולהניף שלטים עם קריאה להפסקת אש ולדיאלוג עם הפלסטינים. שישבו הטיפוסים האלה בחדרים המוגנים ולא יפריעו לצבא המוסרי ביותר בעולם לגבות את מכסת הדם עד הטיפה האחרונה.

ג'וליאנו

ג'וליאנו

בין התצלומים הישנים ששמרתי מכל מיני הפגנות נמצא על הקיר, מול המחשב בו אני כותב כרגע, נמצא אחד -  קצת דהוי אבל עדיין בולט - בו מופיעים ג'וליאנו מר ואמו המנוחה ארנה בהפגנה שנערכה בעיר התחתית בחיפה. את שניהם תפס הצלם ברגע של צעקה וזעקה. ג'וליאנו צעיר בתצלום הזה, עדיין לא גידל את הזקן שאפיין אותו בשנים מאוחרות יותר. נדמה לי שאני זוכר את ההפגנה המסוימת הזאת, את הצעקות והמחאה והזעם, אך איני יכול להיזכר מה יהיה מעשה העוול החמור שנגדו מחינו שם, ועל מה ראה ג'וליאנו באותו יום סיבה וצורך לענוד טלאי צהוב לחזהו ולהתעמת בצעקות עם עוברים ושבים.

היו שנים בהן הפגנה נגד הכיבוש לא היתה שלמה בלי ג'וליאנו מר בין המשתתפים והמארגנים. בשנים האחרות כבר כמעט לא ראו אותו בהפגנות. את כל כולו נתן לתיאטרון החופש במחנה הפליטים בג'נין,שאותו הקים והפעיל. את כולו נתן לקידום הרעיון כי פלסטינים יכולים להיאבק נגד הכיבוש ולדרוש את חירותם גם מעל במת התיאטרון. ופלסטינים לא מעטים החלו לקבל את הרעיון הזה, כולל כאלה שמקודם האמינו רק בכוח הנשק.

האם בא לשם כיהודי ישראלי מצד אמו, אשר יצא להביע סולידריות עם המדוכאים והנכבשים? (ארנה הייתה, למעשה, הראשונה  שבאה אל מחנה הפליטים בג'נין ופעלה שם שנים וגם זכתה על כך בפרס נובל האלטרנטיבי). או שבא לשם כפלסטיני מצד אביו, פלסטיני שזכה לתנאים נוחים יחסית ובא לסייע לבני עמו המדוכאים יותר בגסות "גם זה וגם זה, לא זה ולא זה, הוא קודם כל היה בן אדם" אמר לי פעיל חיפאי שהכיר אותו היטב.

למישהו או מישהם פעילותו של ג'וליאנו מר-חמיס  במחנה הפליטים בג'נין מאד הפריעה. מספיק הפריעה כדי שישלחו אליו ואל התיאטרון שלו רוצחים רעולי פנים. אישיותו הבולטת ודעותיו הבוטות של ג'וליאנו ללא ספק יצרו לו אויבים לא מעטים. חבריו לעבודה ולדרך, השחקנים הצעירים של תיאטרון החופש בג'נין, יאלצו להמשיך בלעדיו, מחוזקים מן הגל הגדול של כאב וזעם שפרץ בעקבות החדשות הנוראות. וגם בין השחקנים בישראל זכה ג'וליאנו לכבוד והערכה.

הזהרו מהרכבות

הזהרו מהרכבות

סוף סוף נודע מדוע החליטה מדינת ישראל לבצע משימת ריגול מסוכנת ולשלוח סוכנים עד אוקראינה כדי לחטוף מהנדס חשמל פלסטיני מרצועת עזה ולהוריד אותו מהרכבת ולהביא אותו לכלא הישראלי. מכתב האישום החמור שהוגש לבית המשפט מסתבר שלא מדובר בסתם מהנדס תמים אלא באיש בכיר בתעשייה הצבאית הפלסטינית, אשר במשך שנים דאג לשפר ולשכלל את הטילים שבידי הפלסטינים ולהגדיל את הטווח שלהם. על הפשע הזה זה מצפות לו כנראה הרבה שנים מאחורי סורג ובריח.

בתעשיות הצבאיות של מדינת ישראל ישנם כמה וכמה מהנדסים שעבדו במשך שנים לשפר ולשכלל את מערכת הטילים שבידי צה"ל ולהגביר את הטווח שלהם ואת איכות הפגיעה וגם לתכנן ולבנות טילים חדשים לגמרי.

בשנים הקרובות,  מוטב אולי למהנדסים הישראלים האלה לא לנסוע לאוקראינה. וגם לא לנסוע ברכבות.

ויקשה אלוהים את לב נתניהו

ויקשה אלוהים את לב נתניהו

זה היה לפני אלפי שנים, ועדיין נזכר ועדיין נחגג מדי שנה, בחג הפסח שיבוא עלינו בעוד כמה שבועות. עם מדוכא תבע להשתחרר, ומנהיגם זעק "שלח נא את עמי". ואלוהים הקשה את לב פרעה והוא סירב וסירב וסירב ולא היה מוכן לשמוע על שחרור המשועבדים, ובאו עליו ועל עמו מכות קשות ובסוף המשועבדים השתחררו בכל זאת.

והיום קצת התהפכו התפקידים, ודווקא אל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באים בבקשות ודרישות ותחינות לשחרר את הפלסטינים לאחר ארבעים ושלוש שנה של כיבוש מדכא. ואלוהים מקשה את לב נתניהו. לא ולא, בהחלט לא נקפיא את ההתנחלויות, עשרה חודשים הקפאה הספיקו להם בהחלט ועכשיו הם יהרגו ואנחנו נבנה ונבנה ונבנה בהתנחלויות הגדולות וגם הקטנות, זה הקטן גדול יהיה, ואתם גבירותי ורבותי ברוסיה ובגרמניה בבקשה מכם אל תצביעו בעד מדינה פלסטינית באו"ם, ובבקשה אדוני מנכ"ל האו"ם תדאג שלא יפליגו ספינות לחופי עזה כי זאת סתם פרובוקציה, המומחים שלנו בצה"ל קבעו כמה קלוריות צריך כל תושב בעזה לצרוך ואנחנו מספקים להם בדיוק נמרץ את כמות הקלוריות הזאת, ולא, אנחנו לא נפרסם את הנתונים האלה כי זה סוד צבאי, ואתם השמאלנים עם כל הטענות על זכויות האדם תשתקו או שנעביר עוד כמה חוקים בכנסת ונסתום לכם את הפה, וגם אתם השגרירים אל תעשו בעיות ואל תצעקו שיקרה לנו אסון בספטמבר וכל העולם יתמוך במדינה פלסטינית, לא זה לא יקרה, אנחנו כבר נמצא פיתרון, אלוהים גדול ואני אשא עוד את נאום בר אילן 2 ובר אילן 3, ומה אני אגיד שם? כבר אחשוב על משהו, אל תדאגו, זה ישמע מרשים. ומה זה כל הטענות על הנסיעות המושקעות לחו"ל? נו באמת, תעזבו את השטויות האלה, סתם השמצות קטנוניות שרוצות לפגוע בי באמצעות טיווח רעיתי היקרה, זה הכל שטויות וכולם עושים את זה, נו באמת, אתם לא רואים איך הכלכלה פורחת ומשגשגת ובסוף גם אתם תרגישו את השגשוג הזה, כן פעם תרגישו אותו כולכם, אני לא יודע בדיוק מתי אבל כן בסוף זה יהיה, והכל בסדר, אני אומר לכם, הכל הכל בסדר...

מי לא בפייסבוק?

מי לא בפייסבוק?

הרשת החברתית הנקראת פייסבוק מילאה וממלאת תפקיד מכריע בתהליכים המהפכניים שמתרחשים ברחבי העולם הערבי. המפגינים המצרים הצעירים מתקשרים דרך הפייסבוק, וגם התוניסאים, וגם התימנים, ועכשיו גם הסורים. . וחברת פייסבוק במרכז שלה בארצות הברית הצטנעה ואמרה שלא בדיוק התכוונה לחולל מהפיכות אבל בעצם לא הצטערה על הפרסום.

וגם הפלסטינים? קבוצה של צעירים פלסטינים החלו לקרוא באמצעות הפייסבוק לאינתיפאדה שלישית שתתחיל בחמישה עשר במאי. את זה כבר באמת לא אהבו שם בפייסבוק. מילא להתארגן נגד רודנים ערבים, אבל נגד הכיבוש הישראלי? ממשלת ישראל פנתה בתלונה ומחאה,  וחיש קל הורדה  האינתיפאדה הפלסטינית ממרחבי הפייסבוק.

חוסני מובראק חורק שיניים בקנאה.

היום הראשון של שעון הקיץ בבילעין

 היום הראשון של שעון הקיץ בבילעין

רועי וגנר שלח לי את הדיווח שלהלן, שאותו רציתי לחלוק אתכם: 

מעל 30 ישראליות וכ 50 בינלאומיים הצטרפו לתושבי בילעין לחגוג את היום הראשון של שעון הקיץ בעודם מוחים נגד הגדר, מתנגדים לכיבוש ומביעים סולדריות עם העם הסורי.

מוסטפה ברגותי קפץ לביקור מוקף בדגלי מובדרה, אבל גם דגלי פתח ומרוואן ברגותי הפגינו נוכחות. לאורך הגדר הצפונית התפתחו מיד חילופי גז ואבנים, אבל בשער הראשי החיילים העדיפו להשתמש בבואש וברימוני הלם, ואילצו שני מפגינים שספגו מי חרא תוך נסיון לחצות את הגדר להמשיך את ההפגנה עירומים למחצה.


החיילים השעו את השימוש בגז לזמן מה, ככל הנראה בגלל רוח ידידותית למפגינים, או בגלל שהם נהנו מהמוזיקה הערבית העממית שהתנגנה ממערכת הגברה שהרוכבה על גבי מכונית, או בגלל שהם גילו את כוחה של ההימנעות-מהסלמה ונהיו היפים (היפים מהסוג שמשפריץ חרא וזורק רימוני הלם). בכל מקרה, בסופו של דבר הגיעו גם רימוני הגז, אולי בגלל שרימוני ההלם החרידו ממקומן להקה של חסידות שחגו מעל ההפגנה, פגעו באיזון העדין של אמא אדמה הציונית, וחרגו מהקוד האקולוגי של ידידי כדור הגומי.

באחת ההפוגות בין מטחי הגז הדלילים הגיע אוטו גלידה אדום ומנגן, ומכר גושי שומן צמחי קפוא ומתקתק בצבעים רדיואקטיביים, שבגלל החום הפילו בפח כמה מפגינים תמימים. כאשר השבאב כמעט סיימו להביע את המחאה שהם ניסו לבטא ברגימת משאית הבואש באבנים, החיילים חצו את הגדר כדי להבריח אותם.

אבל בעוד חלק מהמפגינים נסוגו, אחרים ניצלו את ההזדמנות כדי לתת להם הרצאה של 30 דקות על עוולות הכיבוש, לפרט בקול רם את מגרעותיהם של החיילים, להעיר כמה הערות על אמא שלהם ולדחוף את גופותיהם ספוגות מי החרא מתחת לאפים שלהם. הטקטיקה הזו גרמה לחיילים לסגת, להתחרט, ולהבטיח לסיים את הכיבוש.

אם כי ייתכן שהחרטה וסיום הכיבוש היו הזיית חום או מתיחת אחד באפריל. שני מפגינים נזקקו לעזרה ראשונה בגלל חשיפה לגז ובגלל פגיעת כדור גומי..