יום שבת, 29 באוקטובר 2011

מאיפה זה בא לנו?


מאיפה זה בא לנו?


ושוב בפעם האלף הסלמה בגבול הרצועה, והם ירו עלינו טילים ואנחנו הפצצנו והרגנו להם חמישה והם ירו עוד טילים והלילה חיל האויר יחזור לרצועה ויפציץ שוב, ולגמרי במקרה כל זה קורה בדיוק בלילה בו תנועת המחאה החברתית מתנערת מתרדמה וחוזרת לרחובות.

מה פתאום? למה דווקא עכשיו? היו לנו חודשים של שקט בגבול הרצועה בזמן שהעסקה בושלה ונסגרה, וביצענו את החילופים, וגלעד שלנו חזר הביתה, ומהאסירים הפלסטינים מי ששוחרר שוחרר והאחרים יצטרכו לחכות עוד עשר או עשרים שנה, ובחזרה סגרנו ונעלנו את הרצועה. וכידוע שלחנו לעזה אסירים מהגדה המערבית כי יותר מדי מסוכן לתת להם לחזור הביתה. ולמשפחות שלהם לא נתנו אישור לנסוע לעזה לבקר את בניהם שלא ראו אותם כבר עשר שנים ויותר. לא, בזה אין ממש סיכון בטחוני - אבל זה עניין עקרוני. שידעו ויראו כולם מי כאן הבוס וידעו כולם שמדינת ישראל מחזיקה את המפתחות לרצועת עזה, בלי אישור שלנו אף אחד לא יכנס ולא יצא מהרצועה. אז נכון, היו כמה ארגוני זכויות אדם שאמרו שעכשיו שגלעד שליט שוחרר הגיע הזמן להסיר את המצור על עזה. נו באמת, מה השמאלנים האלה מבינים? גלעד שליט זה גלעד שליט ומצור זה מצור, אין שום קשר.  המצור נשאר בדיוק כמו שהיה ושלא יבלבלו את המוח. ועכשיו פתאום יורים עלינו מעזה ומשגרים טילים ומכניסים את כל הדרום למקלטים? מה פתאום? מה עשינו להם? אז הרגנו חמישה, אז מה? מחבלים מנוולים, זה הגיע להם ועוד איך הגיע! ואם מעיזים לירות צריך ללמד אותם לקח, להפציץ ולהפציץ עוד ועוד, ולירות ולהרוג ולהרוג ואז הם ילמדו לקח ולא ישגרו עוד טילים. ואם דווקא זה יכניס אותם לאמביציה והם דווקא יגיבו עם עוד ועוד טילים? נו, לא אלמן ישראל, במחסני חיל האויר יש הרבה הרבה פצצות משוכללות עם כוח הרס גדול, נפציץ ונפציץ ונפציץ, כל הכבוד לצה"ל!

בינתיים, בבאר שבע כבר בוטלה הפגנת המחאה החברתית. רווח נקי, שישבו בבית בקרבת החדר המוגן ולא יצאו לרחובות לצעוק על צדק חברתי. יש גבול לכל תעלול!


הביצה והתרנגולת

למה מטילים מצור על הרצועה? מה השאלה, זה לגמרי ברור, יגיד האזרח הקטן ברחובות תל אביב וירושלים. הם יורים עלינו טילים, הם ממררים לנו את החיים, נלמד אותם לקח עד שיפסיקו לירות טילים. מה כאן לא ברור?

למה יורים טילים על אשדוד? מה השאלה, זה לגמרי ברור, יגיד האזרח הקטן ברחובות עזה ורפיח. הם מטילים עלינו מצור, הם ממררים לנו את החיים, נלמד אותם לקח עד שיסירו את המצור. מה כאן לא ברור?

אז איך יוצאים מהמלכוד הזה? טוב, רק לפני זמן קצר הייתה לנו דוגמא איך פותרים בעיה קשה וכאובה בינינו לבין תושבי עזה. מדברים ומנהלים משא ומתן, ומציעים הצעות והצעות נגדיות ובסוף מגיעים להסדר שפחות או יותר משביע את רצון כולם. ואם אי אפשר לשבת ליחד ליד השולחן אז מוצאים מתווך שיעביר מסרים מצד א' לצד ב' ובחזרה. אפשר לבקש מן המתווכים  המצרים שכבר מכירים היטב את המסלול מתל אביב לעזה ובחזרה...