יום שבת, 7 בינואר 2012

על אנטישמים וגני ילדים

על אנטישמים וגני ילדים

לפני מספר חודשים הייתה המחאה החברתית בישראל בשיאה וההמונים יצאו לרחובות וקראו לצדק חברתי. התאחדות הסטודנטים הייתה אז בין מובילי המחאה – ההתאחדות כמוסד, ועוד יותר היושב ראש שלה איציק שמולי.

נושא בולט באותו זמן הייתה "מחאת העגלות" של אמהות שדרשו חינוך חינם בגני הילדים. והנה, עכשיו ראש הממשלה מציע לממשלה ליישם חינוך חינם בגני הילדים! סוף טוב – הכול טוב? לא בדיוק. נשארה השאלה הקטנה – מהיכן בדיוק יבוא הכסף?

אנשי המחאה החברתית קראו לקצץ בתקציב הביטחון, וציינו כי ביטחון חברתי לאזרחי ישראל חשוב לא פחות מן הביטחון החיצוני. ולפני שלושה חודשים הביע ראש הממשלה את דעתו כי מבין עשרות המיליארדים המועברים לביטחון אפשר לקצץ שלושה מיליארדים בלי לפגוע בביטחון מדינת ישראל. אבל זה היה לפני שלושה חודשים, שבפוליטיקה בארצנו זה נצח. מאז,  נפח ההפגנות ברחובות ירד. מה שעלה עד מאד היה מפלס האזהרות החמורות שהשמיעו ראשי הצבא - על הסכנות והאתגרים מהתהפוכות סביבנו במזרח התיכון, על המלחמות שעומדות לפנינו בעזה ואיראן וכו' וכו'. ובקיצור, הודיע ראש הממשלה שקיצוץ בביטחון בהחלט לא בא בחשבון עכשיו.

והייתה גם הצעה להטיל מס מיוחד על העשירים ביותר בארצנו. לא הרבה, רק שני אחוז – זה בודאי לא היה גורם להם פשיטת רגל. אבל ברגע האחרון לפני שעמד לעלות בהצבעה בכנסת, נעלם המס על העשירים ואיננו, התאייד, לא נודעו עקבותיו. מה בדיוק קרה? אולי פעם ביום מן הימים, ראש הממשלה ושר האוצר יואילו להסביר. בינתיים, הטייקונים ישמרו את כספם וימשיכו לעשות לנו תספורות.

אז בכל זאת, מהיכן יבוא המימון לגני הילדים? אין בעיה, יבוצע קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה, פעילויות חברתיות אחרות יקוצצו ויצומצמו ואת הכסף יעבירו לגני הילדים. "זה לא מה שרצינו ולא מה  שדרשנו" זועקים ראשי המחאה החברתית. "לא ביקשנו למשוך את השמיכה מצד אחד לצד אחר, לקצץ תקציב חברתי אחד למען תקציב אחר. דרשנו להגדיל משמעותית את התקציבים החברתיים כולם!"

אבל הפעם נעדר קולה של התאחדות הסטודנטים בישראל מן המחאה החברתית. יש לה כרגע נושאים חשובים הרבה יותר לעסוק בהם, עניינים חיוניים וחובקי עולם. היא מגייסת את הסטודנטים בישראל להלחם באנטישמיות. כן, להלחם באנטישמיות, איזה מאבק נהדר! כדאי לדעת שהיום כבר לא צריך לקחת סיכונים כדי להלחם באנטישמיות. אפילו לא צריך לצאת מהבית. היום אפשר להילחם באנטישמיות בביתו של הסטודנט ועל פי נוחיותו. לשבת מול המחשב האישי עם כוס תה מהביל ומשם להילחם ולהילחם ולהילחם, לגלות ולאתר ולמפות את האתרים האנטישמיים הנבזיים שהאינטרנט מלא וגדוש בהם ולשמוט את הקרקע תחתיהם.

"זו ההזדמנות שלנו, הסטודנטים הישראלים, לספק הסברה נכונה ומאוזנת, לסייע במאבק נגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ונגד שנאת היהודים בעולם" נאמר בקריאה המסעירה שפרסמה התאחדות הסטודנטים אל שלוש מאות אלף חבריה. והכי טוב שלא צריך לעשות את זה בחינם. כל סטודנט וסטודנטית שיתחייבו לעסוק בשנה הקרובה חמש שעות כל שבוע במאבק הגורלי נגד האנטישמים יקבלו בסוף את גמולם, סך 7600 שקל ישראלי טבין ותקילין.

ורק נותרה השאלה, מי הם בדיוק האנטישמים, ואיך נזהה אותם? במשך תקופות רבות בהיסטוריה לא היה ממש קושי בנושא הזה. האנטישמים לא הערימו בעיות, ואפילו מי שלא חכם במיוחד יכול היה לזהות אותם במבט ראשון. אבל מאז השתנו מאד פני הדברים. כיום, צריך לעיתים קרובות להיות מומחה עם שנות לימוד רבות מאחוריך כדי לאתר ולזהות את האנטישמים.

ואכן, כאן בישראל וברחבי העולם, מומחים מסוג זה עובדים קשה וללא לאות כדי להגדיל ולהרחיב את מוטת כנפי האנטישמיות, ותוך כדי כך בונים לעצמם קריירות מזהירות. הם כבר הצליחו לאתר אנטישמים בכל מיני פינות וחרכים בלתי צפויים. יתר על כן, היה יותר מאחד  שכתבו עליו שהוא אנטישמי והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

אז כשזה כל כך קשה ומסובך לאבחן מי הם האנטישמים,  איך אפשר לצפות מסטודנט שנה א' הטרוד במבחנים מפרכים לפתח את חוש הריח הדקדקני שבו מריחים מרחוק את ריחו של האנטישמי הנסתר?

אל דאגה! ממשלת ישראל כבר תדאג להעביר חינם אין כסף קורס הכנה מקיף לכל דורש ולהפוך אותו במהירות הבזק למומחה עולמי בנושא האנטישמיות. ומה בדיוק ילמדו שם בקורס? טוב, תכנית הלימודים המדויקת לא פורסמה, אבל אפשר להסיק עליה משהו מהתבטאויותיהם של בכירי הממשלה.

כך למשל, לפני מספר ימים פורסם כי פרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים בממשלת ישראל, כינה את עיתון "הארץ" בשם "דר שטירמר", שמו של ביטאון המפלגה הנאצית בתקופת היטלר. אז הנה, כבר התגלה ונחשף עיתון אנטישמי מסוכן אשר מפיץ תעמולה אנטישמית בעברית ובאנגלית, בארץ ובכל רחבי העולם. ומכאן כבר נפתח פתח גדול ורחב לאתר ולמצוא עוד ועוד אנטישמים גדולים  וקטנים.

הנה למשל בדיוק השבוע דיווח "הארץ" (סליחה, "דר שטירמר") על קבוצה של חמש מאות הורים ישראלים חצופים ונבזים, המתנגדים ליוזמתו החינוכית המבורכת של השר גדעון סער לשלוח את תלמידי  ישראל להתארח אצל המתנחלים החלוצים בחברון וגם בשילה וללמוד מפיהם על תולדותיו המפוארות של העם היהודי. סטודנט  שילמד בקורס הממשלתי המיוחד יבין מיד שלא מדובר בהורים ישראלים שאכפת להם מילדיהם – אלה הם אנטישמים לכל דבר.

ויש עוד אנטישמים נבזים מהסוג הזה, אשר מתנגדים להופעות של תיאטראות ישראלים בהתנחלויות. הם אפילו העלו את האפשרות האבסורדית שעלולה להיות סתירה בין הופעת אנשי תיאטרון הבימה בהתנחלויות שנבנו בשטח כבוש לבין הופעה במסגרת פסטיבל בינלאומי יוקרתי מיצירות שקספיר. בגלל האנטישמים האלה נפתח ויכוח עז שמתנהל באתר של תיאטרון הגלוב בלונדון, ואין ספק שנדרשת שם מעורבות של סטודנטים ישראלים נחושים ואמיצי לב. 

ויש עוד – למשל, האתרים ברשת האינטרנט הבריטית התוקפים מוסד נפלא כמו הקרן הקיימת לישראל. הם מעזים לטעון כי תפקידה העיקרי של הקק"ל אינו ייעור והפרחת השממה, כמו שתמיד חשבנו וידענו. האנטישמים האלה טוענים שהקרן הקיימת מחזיקה בידיה שלושה עשר אחוז משטח מדינת ישראל ומוכנה להחכיר אותם אך ורק ליהודים, וליהודים בלבד, וכי הדבר נאמר במפורשת בתקנות הקק"ל. הם גם טוענים שהקרן הקיימת שולחת דחפורים כדי להחריב את בתיהם של בדואים בכפר אל עראקיב ולנטוע יער במקומם. רק אנטישמים מסוגלים להעלות בדעתם טענות מופרכות כאלה שקרים כאלה וגם לפרסם אותן באינטרנט ואפילו להשיג 76 חברי פרלמנט בריטים שדורשים לדון על כך במליאת הבית. ברור כי נדרשת כאן התערבות של סטודנטים ישראלים מסורים שיכנסו לפעולה ויפריכו את כל השקרים האלה, אחת ולתמיד.

ומי עוד חושב על גני ילדים?