יום רביעי, 15 בדצמבר 2010

סתם יום של חול

סתם יום של חול

סתם יום של חול
עם בוקר כחול,
בלי חג ומחול,
בלי חצוצרות ותוף.
כלום לא קרה,
אבל הסנטור מיטשל היה כאן והלך
(על פי יוסי גמזו)


ובשדה התעופה הצהיר הסנטור מיטשל, נציגם של נשיא ארצות הברית. ברק חוסיין אובמה ומזכירת המדינה  הילארי קלינטון, כי ארצות הברית מחויבת לנהל שיחות מהותיות עם הישראלים והפלסטינים כדי להשיג התקדמות משמעותית לקראת חתימה על הסכם מסגרת בין שני הצדדים  שיהיה בסיס להסכם השלום שיחתם פעם. וקוראי העיתונים פיהקו והפכו את הדף לחפש חדשות מעניינות יותר. והמתנחלים משכו בכתפיהם והמשיכו בבניה המואצת. והפלסטינים משכו גם הם בכתפיהם והמשיכו בגיוס תמיכה בינלאומית למדינה הפלסטינית שתוכרז באוגוסט או ספטמבר 2011, עם או בלי הסכם. ושוחרי השלום, , הזוכרים הרבה הרבה תהליכי שלום וסבבי משא ומתן ושליחים בינלאומיים, אמרו שמי שלא הצליח להשיג הקפאה של שלושה חודשים, עליו חובת ההוכחה שאכן יש בכוחו להביא לפירוק מוחלט של ההתנחלויות.


ובינתיים, מליאת הכנסת רעשה וגעשה היום על נושא חשוב ומהותי ביותר ושנוי במחלוקת ובעל פוטנציאל לפרק את הממשלה. דהיינו, מה דינו של צעיר שאמו אינה יהודיה, והוא אזרח ישראלי דובר עברית וגם רוסית וחי בתוך החברה הישראלית ומתגייס לצבאה של המדינה היהודית הדמוקרטית ויוצא מטעמה של המדינה הזאת לשטחים שהיא מחזיקה תחת שלטון כיבוש ואוכף את מרותה של המדינה היהודית דמוקרטית על תושבים שאינם יהודים וחלק בדמוקרטיה הישראלית אין להם, והצעיר הזה שאמו אינה יהודיה מבצע את העבודה המלוכלכת של הכיבוש ומבצע אותה במוטיבציה וביעילות ובברוטאליות הנדרשת. האם לא מגיע לצעיר הזה לראות עצמו כיהודי, לא פחות מאשר חבריו ליחידה שאמהותיהם יהודיות ואשר לובשים את אותם מדים כמוהו ומבצעים עמו את אותה עבודה מלוכלכת עצמה באותה מוטיבציה ויעילות וברוטאליות נדרשת?

מה שנכון נכון. כנראה שזה באמת מגיע לו.