יום שני, 20 בדצמבר 2010

לגרש את החושך


לגרש את החושך

הביוב התפרץ וזרם היום אל רחובות בת ים, ונקוה לבריכה לפני הקניון שברחוב יוספטל. קבוצה של גזענים מקומיים, מתוגברים בזרם של מתנחלים מנוער הגבעות, הרימו את נס טוהר הגזע היהודי, וקראו לרצוח כל אשה יהודיה אשר "תיתפס יוצאת עם ערבי" ("ערבי, אל תעז לנגוע באחותי!"). והוכנס לרשימת הנרצחים המיועדים גם כל מי שיעז למכור נכס לערבים.

שוטרי משטרת ישראל עמדו ושמרו על הסדר והקשיבו בנחת להסתה לרצח שזרמה מן הרמקולים. עיקר התפקיד שהוטל עליהם, ואותו מלאו בנאמנות, היה לדאוג ל"הפרדת כוחות" ולמנוע כל מגע בין הגזענים לבין שוחרי השלום שהתכנסו מעבר לפינה.

"יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" קראו המפגינים ו"גזענים החוצה", "יהודים וערבים – בבת ים כולם שווים", "בת ים – עיר לכולם", "בואי אחותי, אין כאן בעיה, לכולנו שמורה כאן זכות הבחירה",
"אחותי, אחותי – צאי עם מי שבא לך", "בלי הדמוקרטיה לא הייתה מדינה", "במגילת העצמאות אין מקום לגזענות", "לא ניתן לגזענים, להרוס כאן את החיים" ובחזרה אל "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" ו"גזענים החוצה"
. "אנחנו אוהבים ערבים" נאמר בכרזה הגדולה שהתנופפה מעל הראשים.

חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי ובעלה יורם היו שם, הם מתגוררים בדיוק סמוך למקום שבו התכנסו הגזענים. ובני הנוער לובשי החולצות הכחולות שרו ורקדו וקפצו ורקעו ברגליים וקראו סיסמאות בלי סוף ושרו בהתלהבות שיר חנוכה ישן שהפך להמנון המאבק בגזענות:

באנו חושך לגרש,
בידינו אור ואש
כל אחד הוא אור קטן,
וכולנו אור איתן.
סורה חושך, הלאה שחור !
סורה מפני האור!

חתולה מנומרת קטנה, שכנראה נבהלה מהרעש והצעקות, רצה אל הכביש. שוטר וצלם עיתונות ושני מפגינים נחלצו מיד להגן עליה מפני המכוניות הדוהרות. לבסוף הגיעה החתולה בשלום אל הצד השני ונעלמה בין השיחים שמאחורי הפגנת הגזענים. לפחות זה.