חרם ההתנחלויות על סדר היום של בית המשפט העליון
המאמר להלן התפרסם באנגלית במדור הדעות של "ג'רוסלם פוסט" ביום ד' 21.8.2013
פעילות ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית, שתמיד היתה נושא חם, כנראה התחממה עוד יותר בשבועות האחרונים. החלטת ממשלת נתניהו לאשר הקמת 1,200 יחידות דיור חדשות עוררה משבר צפוי בשיחות שאך התחדשו עם הפלסטינים. לאחר שהאיחוד האירופי החליט לעבור ממחאות מילוליות למעשים של ממש, שום מוסד אקדמי ישראלי הממוקם או פעיל בהתנחלויות לא יהיה זכאי עוד לקבל מענקים אירופיים. ואם תסרב ממשלת ישראל לתת אישור בכתב של תנאים אלה, עלולים כל האוניברסיטות ומכוני המחקר במדינתנו ומכוני מחקר עומדים להפסיד מענקים הנאמדים במאות מיליוני יורו, ובכך תונחת מהלומה משמעותית על המדע והאקדמיה בישראל.
בינתיים, עומדת אותה סוגיה לעלות בקרוב על סדר היום גם בהקשר אחר – כשאלה כבדת משקל במשפט הישראלי. מזכירות בית המשפט העליון הודיע למערערים ובעלי דין שונים, כי
ב-16 בפברואר 2014 ידון הרכב מיוחד של תשעה שופטים בראשותו של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס על חוקתיותו של מה שמכונה "חוק החרם", ויעסוק בשאלת המפתח: האם קריאה לחרם על ההתנחלויות הנמצאות בשטחי "יהודה ושומרון" כמוה כ"חרם על ישראל ", וראויה להענש ככזאת?
אין ספק כי יוזמי חוק החרם – שנחקק ב-11 ליולי 2011 בשעת לילה מאוחרת, בסופו של דיון סוער בכנסת - התכוונו לענות לשאלה זו בחיוב חזק במיוחד. כמה מיוזמים אלה אמרו במפורש כי הם מכוונים את חיציהם במיוחד אל תנועת תנועת גוש שלום (שאני נמנה על חבריה).
כבר בשנות התשעים של המאה שעברה, פעילי גוש שלום ליקטו ופרסמו – והמשיכו באופן שוטף לעדכן – רשימה של מוצרים מהתנחלויות המגיעים למדפי המרכולים בישראל, וקראו לצרכנים להימנע מרכישת מוצרים כאלה. אזרחים רבים בישראל רואים את ההתנחלויות בשטחים הכבושים כמכשול מרכזי בדרך לשלום עם הפלסטינים ו/או כהפרה בוטה של החוק הבינלאומי (ואזרחים ישראליים רבים אכן רואים את ההתנחלויות כך). באופן טבעי, ראוי כי מי שרואה את ההתנחלויות ימנע גם מלעזור לממן בקניותיו את אותן התנחלויות עצמן.
על פי תחת חוק החרם, אם ימשיך גוש שלום במשא הזה, הוא עשוי להיות חשוף למאות תביעות נזיקין על ידי חברות ותאגידים היושבים בהתנחלויות, וכתוצאה מכך עלולה התנועה – החרוקה מלהיות אמידה – להידרש לשלם מיליונים רבים, ובכך היא תחדל למעשה להתקיים.
כבר בבוקר אחרי שנחקק החוק, הגיעה עו"ד גבי לסקי לבית המשפט העליון כדי להגיש את עתירתו של גוש שלום, בה נאמר כי החוק זה מהווה פגיעה חומרה ובלתי קבילה בחופש הביטוי וחופש הפעולה הפוליטית בישראל. כמו כן, נטען כי חוק זה יוצר אפליה בוטה, שכן כל סוג אחר של פעולת חרם אזרחי נותר חוקי לחלוטין על פי חוקי מדינת ישראל. להתנחלויות ולהן בלבד מוענקת חסינות מפני חרם.
ראוי לציין במיוחד כי הרבנות הראשית מצביעה באופן קבוע על מסעדות וחנויות שאינן כשרות וקוראת לצרכנים שומרי מצוות שלא להגיע לשם. לא רק שקריאות חרם רבניות כאלה הינן חוקיות לחלוטין בישראל, אלא מסע החרם של הרבנות זוכה למימון (בשפע) על ידי משלם המסים הישראלי.
הדיון בערעור מתנהל בעצלתיים בשנים האחרונות וכבר נגרר זמן רב . פרקליטות המדינה ניסתה תכסיסי השהייה שונים. ידוע היטב כי הפרקליטים היו רחוקים מלהיות מרוצים מהחוק הזה מלכתחילה, וניסו לשווא להניא את חברי הכנסת הימניים מלחקוק אותו. בינתיים, מספר לא מבוטל של עותרים אחרים הצטרפו והגישו עתירות משלהם: האגודה לזכויות האזרח, קואליצית נשים לשלום, התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמים), ח"כ אחמד טיבי, ועדת המעקב הערבית ועוד רבים אחרים.
בקרוב, יבוא הקץ לתכסיסי ההשהייה. בית המשפט העליון של מדינת ישראל - אשר בדרך כלל מקצה שלושה שופטים בלבד לפסוק בנושאים שגרתיים יחסית יותר, ושומר את האופציה של הרכבים מיוחדים רק למקרים משמעותיים וחיוניים במיוחד - ידון ובנושא ויתן את פסק דינו. יהיו לכך השלכות רבות, הן לחירויות האזרח בישראל, והן על הנושא המאד טעון של ההתנחלויות.
