מכנען עד ספרד
לפני שבוע הטיח סאיב עריקאת, הנושא ונותן הפלסטיני הותיק, בפני חברי המשלחת הישראלים כי אבותיו היו בין הכנענים אשר חיו בעיר יריחו שלושת אלפים שנה קודם שהגיעו לשם בני ישראל הכובשים בראשותו של יהושע בן נון. לא ברור בתגובה למה נאמרו דבריו של עריקאת.
ציפי לבני, הממונה על המשא ומתן מטעם ישראל, החליטה "לא להתווכח עם עריקאת על נרטיבים היסטוריים אלא להתרכז בבנית עתיד של שלום". על כך יצא עליה זעמו של שר הכלכלה נפתלי בנט, ראש מפלגת הבית היהודי.
בנט הזדרז להציג את הנרטיב ההיסטורי הציוני בכל אורכו ורוחבו ותפארתו - התנ"ך וההבטחה האלוהית וארץ ישראל נחלת אבותינו מזה 3800 שנה (?) ו-2000 שנות כיסופים וכו' וכו'. בביטאוני הימין בכתב וברשת עלו עשרות כותבים נזעמים ואזרו חילם במאמץ אדיר לפאר את הזכות היהודית הבלעדית האחת והיחידה ולרמוס עד עפר את כל טענותיהם של עריקאת והפלסטינים. (זמן קצר אחר כך קרא בנט הקנאי למרטין שולץ "שקרן" בפניו. שולץ, יושב ראש הפרלמנט האירופי, העז בנאומו בכנסת להזכיר את הבעיות הפרוזאיות של אי השוויון בחלוקת המים בין הישראלים לבין הפלסטינים החיים תחת הכיבוש.)
האמנם נושא סאיב עריקאת בכיסו שושלת יוחסין המחברת אותו אל הכנענים שמלפני שלושת אלפים שנה? סביר להניח שלא. ומצד שני, האם יש בכיסו של נפתלי בנט שושלת יוחסין המחברת אותו אל לוחמיו צמאי הדם של יהושע בן נון? גם בכך אפשר להטיל ספק. אגב, שם המשפחה "בנט", הנפוץ בעולם הדובר אנגלית, קשור דווקא אל כובשים אחרים, הנורמנים שכבשו את אנגליה בשנת 1066 והביאו אתם מצרפת את השם הזה. (אם כי גם בכיוון הזה לא בטוח שיש לנפתלי בנט שושלת יוחסין ברורה...)
בספר התנ"ך החביב על שר הכלכלה מופיע תיאור מפורט של מה שעשו בני ישראל (אבותיו של בנט?) לכנענים (אבותיו של עריקאת?) לפני כשלושת אלפים שנה:
"וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ, וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר [יריחו] וַיַּחֲרִימוּ, [כלומר "וירצחו"] אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר, מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי חָרֶב." ובהמשך עברו בני ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון אל העי: "ויְהִי כְּכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָעַי בַּשָּׂדֶה, בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רְדָפוּם בּוֹ, וַיִּפְּלוּ כֻלָּם לְפִי חֶרֶב, עַד תֻּמָּם; וַיָּשֻׁבוּ כָל יִשְׂרָאֵל הָעַי, וַיַּכּוּ אֹתָהּ לְפִי-חָרֶב. וַיְהִי כָל הַנֹּפְלִים בַּיּוֹם הַהוּא, מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, שנֵים עָשָׂר, אָלֶף: כֹּל, אַנְשֵׁי הָעָי. וִיהוֹשֻׁעַ לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ, אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן, עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים, אֵת כָּל יֹשְׁבֵי הָעָי." והלאה אל מקדה "וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד". וכן הלאה וכן הלאה.
למעשה, בקרב ההיסטוריונים המודרניים יש ספק רב באמינות התיאור הזה, ומעריכים כי הוא נובע מגוזמאות של כותב מאוחר קצת יותר מבין אבות אבותינו - כנראה מישהו בעל דמיון חולני במיוחד. אבל כדי לשמוע ספקות כאלה צריך להגיע עד לאוניברסיטה. לתלמידים בבתי הספר במדינת ישראל מוצגות המלחמות ומעשי הטבח של יהושע בן נון כעובדה לאמיתה, מעשים שבוצעו במצוותו הישירה של אלוהים.
תודות לנצרות שאימצה את הברית החדשה כחלק מכתבי הקודש שלה, תורגם סיפור מלחמותיו העקובות מדם של יהושע לכל השפות בעולם, ובמשך מאות שנים שימש מקור השראה ולגיטימציה לכל מי שבאו לכבוש את ארצו של עם אחר ולהתנחל בה. למשל, מי שכבשו את אדמתם של אינדיאנים בצפון אמריקה ושל שחורים בדרום אפריקה. ואגב, דת האיסלאם אמצה דמויות תנ"כיות רבות אל בין נביאיה, אך היה לה הטעם הטוב לא לכלול את יהושע בן נון ביניהם.
ובכל זאת, מי אנחנו ומי היו אבותינו? ומי הם הפלסטינים ומי היו אבותיהם שלהם? במבט מפוכח, סביר להניח שאכן ליהודים החיים היום בישראל ובארצות רבות בעולם היו אבות שחיו בארץ הזאת לפני אלפיים שנה – והיו להם גם אבות אחרים שגרו בכל מיני מקומות אחרים. (לסבתא האישית שלי היו עצמות לחיים מאד מונגוליות, המעידות כנראה שכמה מאבות אבותי האישיים הגיעו למזרח אירופה מן המזרח הרחוק ולאו דווקא מן המזרח התיכון...) וכך כנראה גם הפלסטינים - חלקם מצאצאי מי שחיו כאן לפני אלפיים ושלושת אלפים שנה ויותר ואשר נשארו במהלך הדורות באותו כפר והשתמשו באותן שיטות עיבוד חקלאי, ואילו חלק אחר מאבותיהם קרוב לודאי הגיעו לכאן בכל מיני תקופות מאוחרות יותר.
בשנת 1918 פרסמו המנהיגים הציונים דוד בן גוריון ויצחק בן צבי ספר שנקרא "ארץ ישראל בעבר ובהווה" ובו קבעו כי הערבים תושבי פלסטינה – במיוחד הכפריים שבהם – הינם מצאצאי היהודים שחיו בארץ בתקופה הרומית. כעדות לביסוס טענתם הם במיוחד הראו כי הניב של הפלחים בארץ שזור מלים בעברית וארמית. במסגרת המחקר התברר כי כ-10,000 שמות של כפרים, נחלים, מעיינות, הרים, עמקים, וגבעות בכל הארץ שמרו את השם העברי העתיק בפי התושבים הערבים.
באותו זמן טפחו בן גוריון ובן צבי, שהיו עתידים להיות ראש ממשלה ונשיא במדינת ישראל, את התקוה שאם יוכיחו לתושבי הארץ הערבים שאבותיהם היו יהודים ירצו התושבים להיות יהודים גם בהווה ולקשור את גורלם עם הציונות. תקוה זאת נכזבה תוך זמן קצר. במיוחד מפני שהתנועה הציונית פעלה בכל כוחה לרכוש אדמות בכל רחבי הארץ ולהקים עליהן קיבוצים ומושבים ציונים-סוציאליסטים למהדרין, ובישובים האלה לא היה שום מקום לערבים תושבי הארץ, אפילו אם אבותיהם היו יהודים...
הנראטיב על מוצאם היהודי של הפלסטינים העלה אבק בבוידם, ואת מקומו תפס רעיון הפוך בדיוק. הפלסטינים בהחלט לא חיו כאן אלפיים שנה ולא קיימו שרידים של מורשת יהודית, הם בכלל לא היו כאן. הארץ היתה ריקה ושוממה כאשר הגיעו לכאן החלוצים הציונים בסוף המאה התשע עשרה. הפלסטינים הם עולים חדשים שבאו לכאן זה מקרוב, מהגרי עבודה שבאו בגלל שהציונים פיתחו את הארץ ויצרו להם מקומות עבודה. זה הנראטיב אותו פרש בהרחבה רבה נדב שרגאי, אחד מבעלי הטור הותיקים של הימין הישראלי, באחת מהתגובות על מוצאו הכנעני של סאיב עריקאת. במאמר שהשתרע על שלושה עמודים בגליון סוף השבוע של "ישראל היום" ("הביביטון") פרט שרגאי כמוצא שלל רב שמות משפחה הנפוצים בקרב הפלסטינים והמוכיחים כי באו לכאן מארצות אחרות. למשל, אלה הנקראים "אל מסרי" מוצאם ממצרים, והנקראים "מוגרבי" באו לכאן כל הדרך ממרוקו (שרגאי שכח להזכיר שגם בקרב יהודים ישראלים קיים השם הזה...)
כמה ימים אחר כך פורסמו החדשות המרעישות על כוונתה של ממשלת ספרד להעניק אזרחות ספרדית לכל מי שיוכל להוכיח כי מוצאו מן היהודים שגורשו מספרד בשנת 1492. יש לא מעט ישראלים ששמות משפחתם מעידים על העיר בספרד בה דרו אבותיהם, טולדנו וקורדוברו וסרגוסטי וולנסי ומורסיאנו, וחלק גדול מהם מתכוונים לסור אל הקונסוליה הספרדית בתל אביב ברגע שיאושר החוק החדש על ידי הפרלמנט במדריד. "עכשיו, לא רק לאשכנזים יהיה לאן לברוח מכאן" אמר אחד מהם לכתב "ידיעות אחרונות".
