בימים ההם, בזמן הזה
מקריות מעניינית. בדיוק בזמן בו חוגגים היהודים בארץ ובעולם את חג החנוכה, יצאו חיילי צה"ל בפקודת מפקדיהן לתפוס ולעצור את עבדאללה אבו רחמה מכפר בילעין, האיש אשר מזה שנים מארגן את תושבי כפרו למאבק אמיץ, ללא נשק ביד, על אשר אדמותיהם ופרנסתם נגזלים – לכאורה לשם הקמת "גדר ההפרדה", למעשה כדי להרחיב את ההתנחלות החרדית מודיעין עילית.
עבדאללה אבו רחמה מנהיג מאבק של תושבים כפריים המגוננים על אדמתם באומץ ונחישות. החיילים ששולחת מדינת ישראל באים לדכא בכח ברוטאלי את הכפריים האלה, מפעילים שוב ושוב את מלוא העוצמה - והכפריים אינם נשברים.
לפני אלפיים שנה חיו בדיוק באזור הזה כפריים, לא כל כך שונים, אשר התנגדו באומץ לב לחיילים הברוטאליים ששיגר אליהן מלך בשם אנטיוכוס. הניצחון על החיילים הכובשים, אותו נחלו הכפריים הקדמונים האלה בהנהגת המכבים, הוא האירוע שלזכרו הנהיגה הדת היהודית את החג הנקרא "חנוכה"...
כאן אני מארח את דיווחו של רועי וגנר, אשר מדי שבוע מספר על המאבק בבילעין ובכפרים אחרים שאדמותיהם נגזלו.
"כ-25 ישראלים ובינלאומיות הצטרפו לפלסטינים תושבי בילעין להפגנה קטנה יחסית נגד הגדר. ההפגנה עמדה בסימן המעצר של עבדאללה אבו רחמה, חבר הוועדה המקומית, שהנוכחות הבולטת שלו בהפגנות ונסיונותיו למתן את זריקת האבנים ורימוני הגז הפכו אותו למטרה כל כך מבוקשת, שהצבא נאלץ לפלוש לרמאללה באישון לילה כדי לחטוף אותו מביתו. קבוצת החיילים החדשה ממשמר הגבול שדכאה את ההפגנה עשתה שימוש נלהב ברימוני גז מדמיע, והרוח הקשתה על המפגינים להתאסף סמוך לגדר, על אף שהמפגינים הצליחו לפתוח את השער. רבים סבלו משאיפת גז, כמה ספגו חבלות קלות, וכמה אחרים המשיכו לשייח ג'ראח כדי להיעצר בהפגנה בדיוק בזמן להדלקת נר ראשון. מי ייתן והכיבוש יובס כמו אנטיוכוס הרשע בשעתו".
עד כאן דיווחו של רועי וגנר. אפשר להתקשר אליו במייל
rwagner@mta.ac.il
מקריות מעניינית. בדיוק בזמן בו חוגגים היהודים בארץ ובעולם את חג החנוכה, יצאו חיילי צה"ל בפקודת מפקדיהן לתפוס ולעצור את עבדאללה אבו רחמה מכפר בילעין, האיש אשר מזה שנים מארגן את תושבי כפרו למאבק אמיץ, ללא נשק ביד, על אשר אדמותיהם ופרנסתם נגזלים – לכאורה לשם הקמת "גדר ההפרדה", למעשה כדי להרחיב את ההתנחלות החרדית מודיעין עילית.
עבדאללה אבו רחמה מנהיג מאבק של תושבים כפריים המגוננים על אדמתם באומץ ונחישות. החיילים ששולחת מדינת ישראל באים לדכא בכח ברוטאלי את הכפריים האלה, מפעילים שוב ושוב את מלוא העוצמה - והכפריים אינם נשברים.
לפני אלפיים שנה חיו בדיוק באזור הזה כפריים, לא כל כך שונים, אשר התנגדו באומץ לב לחיילים הברוטאליים ששיגר אליהן מלך בשם אנטיוכוס. הניצחון על החיילים הכובשים, אותו נחלו הכפריים הקדמונים האלה בהנהגת המכבים, הוא האירוע שלזכרו הנהיגה הדת היהודית את החג הנקרא "חנוכה"...
כאן אני מארח את דיווחו של רועי וגנר, אשר מדי שבוע מספר על המאבק בבילעין ובכפרים אחרים שאדמותיהם נגזלו.
"כ-25 ישראלים ובינלאומיות הצטרפו לפלסטינים תושבי בילעין להפגנה קטנה יחסית נגד הגדר. ההפגנה עמדה בסימן המעצר של עבדאללה אבו רחמה, חבר הוועדה המקומית, שהנוכחות הבולטת שלו בהפגנות ונסיונותיו למתן את זריקת האבנים ורימוני הגז הפכו אותו למטרה כל כך מבוקשת, שהצבא נאלץ לפלוש לרמאללה באישון לילה כדי לחטוף אותו מביתו. קבוצת החיילים החדשה ממשמר הגבול שדכאה את ההפגנה עשתה שימוש נלהב ברימוני גז מדמיע, והרוח הקשתה על המפגינים להתאסף סמוך לגדר, על אף שהמפגינים הצליחו לפתוח את השער. רבים סבלו משאיפת גז, כמה ספגו חבלות קלות, וכמה אחרים המשיכו לשייח ג'ראח כדי להיעצר בהפגנה בדיוק בזמן להדלקת נר ראשון. מי ייתן והכיבוש יובס כמו אנטיוכוס הרשע בשעתו".
עד כאן דיווחו של רועי וגנר. אפשר להתקשר אליו במייל
rwagner@mta.ac.il
