יום שלישי, 22 בדצמבר 2009

אם כבר מדברים עם חמאס...

אם כבר מדברים עם חמאס...



אתמול בערב דנו ראש הממשלה נתניהו ושריו הבכירים בהצעות שהגישה להם הנהגת החמאס, ולאחר דיון ממושך גיבשו הצעת נגד אשר תועבר לחמאס ותונח הערב על שולחנם של איסמעיל הנייה בעזה וחאלד משעל בדמשק. ראשי החמאס ינסחו את תשובתם ויעבירו אותה חזרה לנתניהו במשרדו שבירושלים. משא ומתן לכל דבר, גם אם בנימין נתניהו וחאלד משעל אינם יושבים פנים אל פנים לאותו השולחן אלא מתכתבים ביניהם באמצעות מתווכים מצרים וגרמנים.

ממשלת ישראל מנהלת משא ומתן עם חמאס – בגלוי, לעין כל, כשפרטי ההצעות והצעות הנגד מתפרסמים בהרחבה בתקשורת הישראלית והבינלאומית. זה כבר מתנהל מזה שנים. אבל משא ומתן אך ורק בנושא אחד. רק על חילופי שבויים – גלעד שליט תמורת x אסירים פלסטינים.

למה, בעצם? אם ממילא מדברים ומנהלים משא ומתן, למה אי אפשר לפתוח משא ומתן כולל בין ממשלת ישראל לבין הנהגת החמאס – התנועה שזכתה בבחירות לפני שלוש שנים וללא ספק מייצגת חלק משמעותי ביותר מן העם הפלסטיני. משא ומתן עח הפלסטינים יוכל להצליח רק עם יכלול גם את החמאס. מו"מ להשגת שלום, או כל הפחות הפסקת אש יציבה לטווח ארוך. (בין השאר, זאת הדרך הטובה ביותר להבטיח כי האסירים העומדים להשתחרר תמורת גלעד שליט לא יחזרו לבצע פעילות אלימה נגד מדינת ישראל).

המתווכים – המצרים וגם הגרמנים – יהיו ללא ספק מוכנים להעביר לראשי חמאס את הצעותיו של בנימין נתניהו. אם יש לו מה להציע.