אווירה מורעלת
נמר של נייר?
חיפוש קצר בגוגל בעברית לפי "נתניהו" + "שואה" העלה 204,000 תוצאות. אותו החיפוש באנגלית העלה לא פחות מ-3,940,000. אזכורי השואה חוזרים ועולים בנאומיו של ראש ממשלת ישראל בהקשרים רבים ומגוונים.
ניסוי מחשבתי: אילו חס וחלילה עברה מדינת ישראל מלחמה בת חמישים יום שבמהלכה נהרגו 2100 ישראלים, מהם יותר מחמש מאות ילדים, שכונות שלמות בתל אביב נחרבו עד היסוד ומאות אלפי ישראלים נותרו חסרי קורת גג – האם היה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתיחס אל זוועה כזאת בנאומו בעצרת האו"ם, חודש אחר כך? אפשר לענות בחיוב. האם היה מדבר על מה שקרה במלים חריפות? גם בכך אין הרבה ספק. אך האם במקרה כזה היתה המלה "שואה" מופיעה יותר מפעם אחת בנאומו של נתניהו? על בסיס העובדות הידועות, הסבירות גם לכך גבוהה למדי.
במציאות הריאלית, ללא ניסויים מחשבתיים תיאורטיים והיפוטטיים, היה זה מחמוד עבאס שעלה אל דוכן עצרת האו"ם, לדבר אל העולם בשם העם הפלסטיני ולשאת נאום נרגש מלא זעם ומרירות על מה שעברו בני עמו בעזה בקיץ האחרון. וכך הוא דיבר לא רק על רצח ופשעי מלחמה, אלא גם על רצח עם – שהיא בהחלט מלה מוגזמת, גם אם ההרג היה נורא.
היה זה בנימין נתניהו אשר יצא שוצף וקוצף כנגד "נאום השקרים וההסתה של אבו מאזן" ויצא אל עצרת האו"ם לספר לעולם כולו את האמת ורק את האמת: צבא ההגנה לישראל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, בפשעי המלחמה בעזה אשמים הפלסטינים ורק הם, חמאס הוא דאע"ש ודאע"ש הוא חמאס וגם איראן היא גם חמאס וגם דאע"ש ואם כן כולם מוסלמים קיצונים ושוחרי רעות ואויבי האנושות ונגד כולם צריך להלחם במלחמת חורמה. וגם אבו מאזן שהקים ממשלת פיוס עם החמאס הוא בעצם חמאס, אז בעצם גם הוא דעא"ש ובכלל הוא מכחיש שואה ופרטנר הוא בודאי לא. כמה טוב ונעים שכבר אין פרטנר פלסטיני ואין למי למסור שטחים.
בניגוד לשנים קודמות, בנאומו באו"ם השנה לא טרח נתניהו להכניס, ולו כמס שפתיים, את צמד המלים "מדינה פלסטינית". אבל הוא כן השמיע את המלים האלה בפגישה עם הנשיא אובמה בוושינגטון יומיים אחר כך, ועוד כמה דיבורים על רצונו ושאיפתו הכנה בשלום עם הפלסטינים. יש להניח שגם נתניהו וגם אובמה לא ממש התיחסו ברצינות לדברים הללו.
קרוב לודאי שאובמה היה מתיחס אל הפגישה עם נתניהו כמטרד בלתי נמנע, במיוחד בחודש לפני הבחירות הקריטיות לקונגרס ועובר מיד לעיסוקיו הדחופים ובמיוחד המלחמה בעיראק וסוריה אליה נכנס מאד בחוסר רצון. אבל בדיוק בזמן הפגישה הגיעה מעבר לאוקינוס הודעה דחופה שפרסמה בישראל תנועת שלום עכשיו, העוקבת אחר האותיות הקטנות של הליכי אישור הבניה הבירוקרטיים. בדיוק ערב ביקורו של ראש הממשלה בבית הלבן קידמה עירית ירושלים הקמת של שכונה התנחלותית גדולה חדשה בנקודת מפתח במזרח ירושלים הפלסטינית.
ועוד, גם זאת לקראת הפגישה בבית הלבן נכנסו עשרות מתנחלים ישראלים בליווי כבד של שוטרים אל עשרות דירות פלסטיניות בשכונת סילוואן הפלסטינית שמדרום לחומת העיר העתיקה. ואחד הדיירים שניסה למנוע את כניסתם הוכה בידי השוטרים שאמרו לו "לך לעזה".
המתנחלים טענו כי קנו את הבתים כדת וכדין מבעליהם – וקשה מאד לבדוק את נכונות הטענה, כי מי שאמורים להיות המוכרים כבר נעלמו ואינם.
בכל אופן לשר השיכון אורי אריאל הבעיות החוקיות לא ממש שינו. בדיוק בזמן שראש הממשלה ישב בבית הלבן עם נשיא ארה"ב והביע את שאיפתו לשלום עם הפלסטינים, ערך השר אריאל ביקור משלו אצל המתנחלים בבתיהם החדשים בסילוואן ל"ביקור חיזוק ועידוד", וקבע במו ידיו מזוזה בבית שהיה עוד פלסטיני עשרים וארבע שעות לפני כן, לבטא שעכשיו זהו בית יהודי למהדרין. "עכשיו יגיעו עשרות משפחות חדשות ותגדל בצורה משמעותית את האחיזה והריבונות הישראלית בעיר דוד ובסביבה. ההתיישבות בירושלים תמשיך במלוא עוזה בכל חלקי העיר. אבו מאזן לא היה פרטנר ולא יהיה פרטנר ובמקום לעסוק במרדפים אחרי מקסמי שווא של שלום צריך להמשיך ולעסוק בהתיישבות בכל חלקי הארץ. אנחנו ערוכים לשווק אלפי יחידות דיור בירושלים וביהודה ושומרון באופן מיידי ואני מצפה שעם שובו של ראש הממשלה מביקורו בארצות הברית זה יתאפשר".
שעתיים אחר כך מסר דובר הבית הלבן הצהרה חריפה לסיכום ביקורו של ראש ממשלת ישראל:
"תוכניתה של ישראל להמשיך בבנייה באזור רגיש במזרח ירושלים מרעילה את האווירה - לא רק בקרב הפלסטינים אלא גם בקרב ממשלות ערביות שראש הממשלה נתניהו אמר כי הוא רוצה לבנות עמן יחסים. התוכנית גורמת לפקפק במחויבותה של ישראל לשלום, ותרחיק את ישראל מבנות בריתה הקרובות ביותר. אני יכול לומר שארה"ב מודאגת עמוקות. צעד זה מנוגד למטרתה המוצהרת של ישראל למשא ומתן על הסכם קבע עם הפלסטינים."
הפרשנית הותיקה סימה קדמון העירה כמה הערות ספקניות בטור שלה ב"ידיעות אחרונות" של סוף השבוע. "בתחילת כהונתו נלחץ מאד נתניהו מעימות עם אובמה ומהשלכותיו האפשריות של עימות כזה על יחסי ישראל-ארה"ב. אבל אחרי כמה עימותים כאלה, כולל אחד שבו ראש ממשלת ישראל הטיף מוסר לנשיא האמריקאי בתוך הבית הלבן עצמו, גילה נתניהו שהאדמה לא פוערת את פיה. להיפך, לא פעם נתניהו יוצא מעימותים כאלה כשידו על העליונה".
השבוע מימשו הפלסטינים את התכנית עליה דיברו כבר זמן מה, והגישו רשמית למועצת הביטחון של האו"ם את נוסח הצעת ההחלטה שתחייב את מדינת ישראל לסיים את הכיבוש בתוך שנתיים, ובכך למנוע מן השלטון הצבאי הישראלי להגיע ליובל החמישים שלו בשנת 2017. כאשר יגיע הנוסח הזה להצבעה בעוד כמה שבועות, האם שוב תורם ידו של השגריר האמריקאי כדי להטיל וטו אוטומטי למען נתניהו?
המונח "נמר של נייר" ידוע בתרבות הסינית מזה מאות שנים, ובמערב הוא מוכר במיוחד בזכות התבטאות של מאו טסה טונג בשנת 1956: "אמריקה נראית מאד חזקה, אבל בעצם אין ממה לפחד. אמריקה היא נמר של נייר שאינו יכול לעמוד בגשם וברוח."
ובשנת 2014?
