יום שישי, 1 באוגוסט 2014

מנהרות פיזיות ונפשיות

מנהרות פיזיות ונפשיות 

ביום רביעי אחר הצהריים נכנסתי לפיצריה השכונתית שלנו ושמתי לב שמכשיר הטלוויזיה שלהם כבר לא היה מכוון לערוץ המלחמה ללא הפסקה של הטלויזיה הישראלית. במקום זה אפשר היה לראות שם ערוץ מוסיקה לא ישראלי שהציג הופעה של נגן גיטרה ספרדי. באותו הערב התפרסמה הידיעה שצה"ל הציג לשרי הקבינט תכנית מפורטת לכיבוש מלא של רצועת עזה, כולל תחזית של כמה חודשי לחימה ושל מאות - ואולי אלפי - חיילים ישראליים הרוגים. אפילו הנצים הצעקנים ליברמן ובנט נרתעו מלתמוך בתכנית הזאת. 

כך נראה היה שהזרם מתחיל לשנות כיוון, ושמדינת ישראל נתקלה במגבלות של הכוח האדיר שלה. היה שיפור קל באווירה וסדקים בקונצנזוס סביב שגעון המלחמה. פרשנים ממסדיים מובהקים כמו נחום ברנע וראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, התחילו לשנות מעט את הטון.  
  
ארי שביט ניסה לנתח ברצינות איך השפיע עלינו החודש האחרון. יכולות הלחימה הבלתי צפויות שהציג החמאס, שעסק שנים בהכנה למלחמה הזאת, ריסקו את בועת השאננות שבתוכה חיה ישראל בעשור האחרון. החברה הישראלית נשענה על עליונות צבאית מכרעת, דחתה הצידה בבוז את הניסיונות החלשים של קרי להשכין שלום, והרגישה בטוחה שאפשר "לנהל את הסכסוך" מבלי לפתור אותו ולהמשיך להיות "וילה בג'ונגל", מובלעת הייטק משגשגת אשר מבודדת עצמה מן האזור הסוער שמסביב. אבל זה היה ביטחון עצמי רדוד וכוזב, אשר התנפץ בקלות רבה ובמקומו באה חרדה עמוקה.


ההצלחה של כיפת ברזל בירוט הטילים שנורו מרצועת עזה, אשר למראית עין איפשרה את המשך החיים הנורמליים במרכז הארץ, היתה רחוקה מלתת לאזרחי ישראל תחושה של ביטחון אמיתי. הפאניקה סביב מנהרות החמאס היתה סבירה מבחינתם של תושבי קיבוץ הנמצא שני קילומטרים: "הם עלולים בכל רגע לצאת מהאדמה ולהרוג את כולנו!". כאשר אותם הדברים נשמעים מפיהם של תל אביבים, זה קרוב לודאי מבטא בעיות עמוקות ויסודיות הרבה יותר מאשר מנהרות פיזיות שנחפרו באדמה החולית של אזור גבול עזה. 

למעשה, ישראל היא ברת מזל שהמלחמה עם איראן, שאליה דחף נתניהו במשך שנים (והוציא הרבה מאד כסף על הכנות לקראתה) לא עומדת להתרחש (כך יש מאד לקוות!). זאת היתה עלולה להיות יקיצה קשה וכואבת עוד הרבה יותר. . 

אתמול בלילה הלכתי לישון בתקווה שבאמתצ הזרם שינה כיוון, שהפסקת האש ל-72 שעות בתיווך האו"ם/ארה"ב תהיה תחילתו של המו"מ שכבר היה צריך להתחיל מזמן, וכי המדינה שלנו תתעורר מאשלייתהכח הבלתי מוגבל ותהיה נכונה לדבר ולא להכתיב. הבוקר הזה היתה שוב יקיצה קשה וכאובת. ההתדרדות לא נפסקה, אלא צברה מומנטום הרסני עוד יותר. הסיוט של ראש הממשלה התממש - חייל ישראלי שוב נמצא בידי החמאס. 

עשרות אלפי חיילים ישראליים הוכנסו למגרש הביתי של החמאס ברצועת עזה, וחמאס הצליח - כפי שהזהיר מראש - לנצל את ההזדמנות וללכוד אחד מחיילים האלה ("לחטוף" כפי שנאמר בהצהרות של ממשלת ישראל). עד עכשיו, החברה הישראלית היתה רגישה מאד לחיילים בשבי, ומוכנה לשלם מחירים גבוהים מאוד על מנת להחזיר אותם. האם זה עדיין נכון ביחס לסג"מ הדר גולדין? 

מי הפר כאן את הפסקת האש? במהלך הלילה, כוחות ישראליים התקדמו לאזור רפיח, כדי ליצור עובדה מוגמרת לפני כניסת הפסקת האש ב-8.00 בבוקר ולהשתלט על כמה קילומטרים רבועים שהם לא החזיקו עד אותו רגע. זאת אולי לא בדיוק הפרת הפסקת אש, אבל בהחלט לא פעולה  בתום לב. (תום לב די חסר בשני הצדדים לסכסוך הזה...) ואז המשיכו הכוחות הישראליים  לחשוף מנהרה של החמאס שהתגלתה באותו אזור ולהכין אותה לפיצוץ. ואז יצאו מתוך המנהרה לוחמי חמאס שהרגו שני חיילים ולכדו אחד ונשאו אותו עימם בחזרה עמוק לבטן האדמה.  

האם כל זה קרה ב-7.00, לפני שהפסקת האש הייתה אמורה להיכנס לתוקף, או ב-9.30 כשהיא היתה אמורה להיות כבר בתוקף? האם תנאי הפסקת האש התירו לכוחות הישראלים להמשיך לפוצץ מנהרות באזורים ברצועת עזה שנשארו בשליטתם הישירה? האם תנאי הפסקת האש התירו ללוחמי חמאס שנמצאים בתוך המנהרות האלה לעשות משהו לגבי האפשרות של פיצוץ המנהרות ובדרך אגב פיצוץ מי שנמצא בהן? האם תנאי הפסקת האש בכלל התייחסו לסוגיות הסבוכות אלה? דיפלומטים עשויים להמשיך להתווכח על כל זה, ואי פעם עוד עשוי פרופסור למשפט בינלאומי להציג את כל זה לתלמידיו כבעיה סבוכה ומעניינת. כל זה כבר לא משנה עבוד שלושים וחמישה תושבים פלסטיניים של אזור רפיח, שנהרגו בפעולת התגמול הישראלית המסיבית והמיידית. 

הטירוף נמשך.

-----------------------------------------------------------

הפסיקו את האש - תנו לחיות! 


הפגנה במוצ"ש  2.8 בשעה 20:00  

ברחבת תיאטרון הבימה, ת"א

אנו קוראות להפסיק מיד את האש, לעצור את המלחמה ושפיכות הדמים ולחתור לפתרון מדיני עכשיו.


לעצור את המתקפה על עזה!


המלחמה אינה מובילה לביטחון, היא רק גובה עוד ועוד קורבנות

אמרו כן לפתרון מדיני למען חיים בביטחון עבור שני העמים.

במקום יהיו אחראיות וסדרנים. אנא הישמעו להן ביחס למיקום, פיזור והתנהלות ההפגנה.


אנו מבקשות מכולן להימנע מגילויי אלימות מצדנו.


קואליציית נשים לשלום

דעם - מפלגת פועלים

הדלקת נרות בכיכר רבין לזכר כל הפלסטינים והישראלים שנהרגו במלחמת עזה