יום שבת, 28 במאי 2011

חוגגים את איחוד ירושלים בשייח ג'ראח

חוגגים את איחוד ירושלים בשייח ג'ראח

ביום ה-7 ביוני 1967 נכנסו חיילי צה"ל אל העיר העתיקה של ירושלים, ומן האירוע ההיסטורי הזה נותרו תמונות הצנחנים בוכים משמחה והתרגשות ליד הכותל המערבי אשר מופיעות בכל ספרי ההיסטוריה שיצאו בישראל. שלושה ימים אחר כך, בשעות הערב המוקדמות של ה-10 ביוני , הגיעו בעקבות הצנחנים גם דחפוריה של מדינת ישראל להופעת בכורה מרשימה במזרח ירושלים. תושבי רובע המוגרבים, שנוסד בשנת  1193 והיה חלק מו הנוף הירושלמי קרוב לשמונה מאות שנה, קיבלו פקודה לפנות מיד את בתיהם, והרובע כולו - 135 בתים – נהרס ונמחק מעל פני האדמה תוך מספר שעות. כל שריד וזכר לבתים סולק והשטח הפך להיות רחבת הכותל הגדולה והמרשימה. קרוב לודאי שגם במהלך האירוע ההיסטורי הזה ירדו כמה דמעות, אבל הצלמים כבר לא היו שם כדי להנציח אותן.

לזכרם של האירועים המסעירים האלה קבעה מדינת ישראל לציין ולחגוג מדי שנה את יום ירושלים – "יום חג ומועד, יום חג לאומי לציין את שחרורה ולאיחודה מחדש של ירושלים בירת ישראל, להעלות על ראש שמחתנו את מהות ירושלים, רום התקוות ופסגת השאיפות" כפי שנאמר בדברי ההסבר לחוק יום ירושלים שבו עיגנה כנסת ישראל את היום הזה בלוח השנה הלאומי. וכך מדי שנה מתכנסים בהמונים המתנחלים וחבריהם הדתיים-לאומיים לחגוג את חגם הגדול, יום ירושלים, ומקיימים את "ריקוד הדגלים" שהפך להם למסורת, ומכרכרים ברחובות ירושלים עם דגלים בידיהם, ויתר תושבי ירושלים מחכים בסבלנות בבתיהם עד שהברדק ברחובות יסתיים.

השנה היו מי שלא יכלו לחכות בסבלנות עד שיגיע יום החגיגות המיוחל והחלו בפעולות ברוחו של יום ירושלים המהולל כבר כמה שבועות מראש. כך למשל, עירית ירושלים בראשותו של ניר ברקת הידוע מאד מאד רוצה ומשתוקקת להקים מחדש את גנו של דוד המלך, שכידוע שכן לפני כשלושת אלפים שנה במקום בו נמצאת היום שכונת סילוואן הפלסטינית. הקמת גן המלך המחודש תהיה מעשה פשוט וקל, צריך בסך הכול להרוס עשרים ושניים בתים פלסטיניים והשטח יהיה ריק ואפשר יהיה לגשת למלאכת הגינון הנשגבת. אבל שאיפותיה של העיריה נתקלו במחסום מתסכל של בית המשפט שאוסר על הריסת הבתים עוד שנתיים לכל הפחות. ממש נבזות מצד השופטים האלה. למרבה המזל, השופטים רק אסרו על הרס בתים בסילוואן ולא היה שום צו לאסור ירי בכדורים חיים על מפגינים ברחובות השכונה, וכך נורה ונהרג מילאד עייאש בן ה-17. (מי בדיוק ירה את הכדור הקטלני? שוטרים, או משמר הגבול, או השומרים אשר עומדים על משמר בתי המתנחלים בלב סילוואן ואת משכורותיהם משלם משרד השיכון בממשלת ישראל? מי יודע? ובעצם, מה זה כל כך משנה?)

כמה ימים אחר כך בחר גם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להעלות את ירושלים על ראש שמחתו, בנאום המהולל על גבעת הקפיטול בוושינגטון הרחוקה, ולהודיע בשמחה וגאווה כי תחת שלטון ישראל נשמר חופש הפולחן לבני כל הדתות במקומות הקדושים להם. כנראה לא שמע ראש הממשלה את ההודעה של משטרת ירושלים ששודרה ברדיו מספר ימים לפני צאתו לדרך: "המשטרה תגביל היום כניסת מתפללים מוסלמים להר הבית. בהתאם להנחיות, תותר רק כניסתם של גברים בני יותר מ-50 ורק נושאי תעודות זהות ישראליות". גם חברי הקונגרס שקמו ממקומם והריעו לו תרועות ממושכות כנראה לא עוקבים אחר ההודעות וההנחיות שמפרסמת המשטרה בישראל.

ובתוך כך באו אחמ"ים רבים לחגוג עם המתנחלים היושבים בלב שכונת ראס אל עמוד הפלסטינית את חנוכת המובלעת שלהם היושבת על ראש הר הזיתים וצופה משם על המסגדים, ויו"ר הכנסת רובי ריבלין העלה על נס את אחדותה של העיר ירושלים בירת ישראל וברך את המתנחלים שבאו לגור במקום היפה הזה הנקרא "מעלה הזיתים" והקימו לעצמם מתחם מבוצר לתפארת, מוקף בחומה גבוהה ונשמר יום ולילה בידי שומרים חמושים שאת משכורתם משלם כמובן משרד השיכון. עיתונאי הבחין בחצר המתחם ההתנחלותי החדש בערימה גדולה של אופני ילדים, להנאת הדור הצעיר של המתנחלים אשר נוסעים להנאתם בתוך החצר הפנימית שבתוך החומה. ושר החינוך גדעון סער שנטל גם הוא חלק בשמחת המתנחלים במעלה הזיתים הורה לשנות את מתכונת לימודי האזרחות בבתי הספר ולבטל את הדגש המיותר על דמוקרטיה ושוויון זכויות אשר רק מעורר מדנים ומרעיל את האווירה בכיתה ולהכניס במקום זאת מנה גדושה של לימודי ההיסטוריה הציונית בדגש על זכותו הבלעדית של העם היהודי בארץ האבות וכמובן בירושלים המאוחדת בירת ישראל.

ומפגינים מתנועת סולידריות שייך ג'ראח שהעזו לקלקל את השמחה ולהפגין מול השערים הנעולים של מתחם המתנחלים ולמחות נגד הרחבת ההתנחלות בירושלים המאוחדת פוזרו במלוא כוחה ועוצמתה של משטרת ישראל, וכוח עצום ואלימות רבה הופעלו נגדם וגם שוקרים חשמליים. הרי רק השבוע הודיע ראש הממשלה בוושינגטון שאנחנו הננו אי של דמוקרטיה למופת בלב המזרח התיכון הסוער.

וכל זה היה כנראה רק הקדימון לקראת חגיגות יום ירושלים הנהדר, שיחולו השנה ב-1 ביוני (לפי הלוח העברי). השנה יקיימו המתנחלים את ריקוד הדגלים המסורתי שלהם ברחובות שכונת שייך ג'ראח. כנראה, כדי להציג ולהראות למשפחות הפלסטיניות שגורשו שם מבתיהן ומתגוררות ברחוב כמה שפר חלקן ומה טוב לחיות בירושלים המאוחדת, בירת ישראל שחוברה לה יחדיו.

יום ירושלים שמח!

"מסרבת  להסתגל לשנאה" - דיווח מאלימות המשטרה בראס אל עמוד
http://www.justjlm.org/1340

סרטון על פיזור ההפגנה בראס אל עמוד
http://www.justjlm.org/1330

יום שישי, 27 במאי 2011

באתי, נאמתי, עליתי בסקרים


באתי, נאמתי, עליתי בסקרים

ראית את ביבי? איזה גדול, איזה ניצחון! ראית איך הוא נסע לאמריקה ונפנף את אובמה ואת הגבולות 1967 שלו? לא בדיוק נפנף? אולי לא בדיוק, אבל בערך. והעיקר, הנאום! מתי היה פעם נאום כזה? ראית איך הם מחאו לו כפיים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, איך הם ישבו וקמו ועוד פעם ישבו וקמו. איזה כח,  איזה נאום אדיר! הראינו להם על מסכי הטלוויזיה איך כל הסנטורים שלהם אוכלים לנו מהיד, איך הם מוחאים כפיים לכל מלה וכל הגה של ביבי הגדול שלנו. יהירות? למי אכפת מיהירות?

אז איזה עוד בשורות איוב אתה ויתר רואי השחורות מנסים להביא לנו כדי להעכיר את האווירה? הבורסה בתל אביב יורדת בגלל שבספטמבר תוכרז מדינה פלסטינית? נו באמת, מה כבר מבינים הברוקרים האלה? ומאיר דגן אמר שצריך להכיר במדינה הפלסטינית כי זה בכל מקרה בלתי נמנע? אז הוא אמר. טוב, אז הוא היה עשר שנים ראש המוסד, אז מה? והמצרים פתחו את מחסום רפיח? תמיד ידעתי שאי אפשר לסמוך עליהם.

בקיצור, תפסיק להקשיב לתקשורת השמאלנית הדפיטיסטית. רק ישראל היום אומר את האמת. די לראות שחורות כל הזמן. תראה איזה יום יפה, מצבנו אף פעם לא היה טוב יותר, השמיים כחולים, חרטום הספינה מפלח את הגלים, התזמורת מנגנת על הסיפון ויש לנו רב חובל הכי טוב בעולם. לא במקרה המעמד שלו בסקרים בקו של עליה תלולה. קרחונים? איזה קרחונים? אם יש איזה קרחון לפנינו, כדאי לו לזוז מהר הצידה.

יום שבת, 21 במאי 2011

אובמה, נתניהו וגבולות 1967

אובמה, נתניהו וגבולות 1967


הנשיא אובמה נשא את הנאום שכבר זמן רב ציפו לו. הוא השמיע את מספר הקסם שהיו מי שקיוו לשמוע ואחרים מאד חששו ממנו – אלף תשע מאות ששים שבע. ראש הממשלה נתניהו השיב בהתפרצות כעס ודחייה על הסף של גבולות 1967. כל עיתוני ישראל יצאו בכותרות ענק "עימות!" ו"מסלול התנגשות!". בשעות הערב, נפגשו אובמה ונתניהו בבית הלבן ועשו מאמץ לא משכנע לטייח על הפערים ולהציג מול מצלמות הטלוויזיה חזות ידידותית ומחייכת ולחיצות ידיים. ה"וול סטריט ג'ורנל" הגדיר זאת במלים "הרגעים הכי בלתי-דיפלומטיים בדיפלומטיה הבינלאומית שאי פעם הוצגו בפני המצלמות".

בפרספקטיבה המוגבלת של 48 שעות לאחר הנאום, כיצד עלינו להעריך אותו? פריצת דרך היסטורית? פעלול תקשורתי שבקרוב ישכח? או משהו באמצע?

המאמר במלואו    http://toibillboard.info/1967_he.htm

יום שלישי, 17 במאי 2011

הכתובת הייתה על הקיר

הכתובת הייתה על הקיר

רק לפני כמה ימים, שר החוץ החד משמעי כינס נציגים דיפלומטיים כדי להודיעם באופן חד משמעי שהבניה בהתנחלויות לא תוקפא לשלושה חודשים וגם לא לשלושה שבועות ואפילו לא לשלוש שעות. הכתובת הייתה על הקיר,

גם הרוב בכנסת לא יכול לראות את הכתובת, הרוב המעביר בתנופה חוקים גזעניים ואנטי דמוקרטיים ומופקרים חדשים לבקרים. "חוק הנכבה" נועד במיוחד להעניש את כל מי שיעז להפגין רגשי אבל ביום העצמאות של מדינת ישראל ולהזכיר את המחיר ששלמו הפלסטינים על הקמתה של המדינה הזאת.

אף אחד לא שם לב אל הצעירים הפלסטינים אשר ראו את מעשי בני גילם בטוניסיה ומצרים וסוריה, ואיך גם הם התארגנו גם הם באמצעות הפייסבוק והפגינו בו זמנית ברמאללה ועזה ואילצו את פת"ח וחמאס להתפייס וקראו להפגנות ומחאות ביום הנכבה הוא ה-15 במאי. במשך שנים רבות מאז 1948 דיברו פלסטינים על הרעיון הזה: לצעוד בקהל גדול, בלתי חמושים, אל גדר הגבול ולפרוץ אותה. דיברו על הרעיון אבל עד השבוע אף אחד לא ניסה ממש לבצע אותו.


עומדים שוב בכיכר

עוד אחד מאותם הימים. הימים הנוראים,בהם כל מהדורת חדשות מגבירה את הזוועה. נער פלסטיני בן 17 נהרג ואחרים נפצעו במן פיזור הפגנה בשכונת סילוואן, בעיר שראש הממשלה עדיין מכנה בכינוי :"ירושלים השלמה בירת ישראל" (המשטרה עדיין חוקרת אם נהרג מכדור של שלטר או של איש ביטחון של המתנחלים). והולך רגל ישראלי נהרג ואחרים נפצעו כאשר דהרה משאית ברחובות דרום תל אביב, הרוג אחד ופצועים רבים (המשטרה עדיין חוקרת האם הנהג עשה זאת בכוונה). ואחר הצהרים מבול ההרג ושפיכות הדמים מכל עבר, בגבול סוריה ובגבול לבנון ובגבול עזה, עד שכבר קשה לעקוב ולספור. וכבר כמעט לא שמים לב למחסום קלנדיה שמצפון לירושלים ששם לא נהרג איש ורק נורו במשך שעות מטחים של גז מדמיע ופצועים קל ובינוני נלקחו לבתי החולים.

ואחר הצהרים כמו תמיד בימים כאלה מתחילים הטלפונים הדחופים – "שמעת מה שקורה? חייבים להגיב, לצאת לרחוב, מהר, מהר!". בלחץ זמן עצום מנסחים קול קורא "בעקבות אירועי הדמים בכל קצוות הארץ נתכנס הערב בסולידריות עם ההמונים המתנגדים לכיבוש ונקרא:לא להרג אזרחים! כן להתקוממויות עממיות!". והמסר זורם ועובר בטלפון ובמייל ובהודעות קוליות ובפייסבוק ובשעה שמונה וחצי כבר עומדים בכיכר הסינמטק שבתל אביב ומכוונים אל המכוניות הזורמות לאורך רחוב קרליבך את השלטים "עצור! פשעי מלחמה לפניך", "די להרג אזרחים!"
.
וצועקים בגרון ניחר ומתופפים  בתופים בקצב הססמאות": לא תוכלו להמית התנגדות עממית"/" לא תוכלו להמית, כי הנכבה אמיתית "/"ברק ברק, שר הביטחון, כמה מפגינים רצחת היום?"/"יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים"/"יהודים וערבים נאמנים זה לזה"/"כולנו ביחד, בלי שנאה ופחד"/"יאללה יאללה בלי חוכמות, לפרק התנחלויות"/"דמוקרטיה לא בונים, על גופות של מפגינים". (בישיבת הממשלה שהתקיימה בבוקר נזף בנימין נתניהו בפלסטינים על שהם מתאבלים ביום השנה ליסודה של הדמוקרטיה הישראלית. כאשר אמר את הדברים, מרבית המפגינים הבלתי אלימים שנהרגו ביום הזה עדיין היו בחיים...)

קבוצת סטודנטים ערבים מאוניברסיטת תל אביב שאחזו בדגלים פלסטינים קראו "העם דורש להפיל את הכיבוש!" – ססמא הלקוחה, בשינוי קל, מהפגנותיהם של הצעירים בחוצות קהיר ודמשק. מעברו השני של הכביש התארגנו קבוצה קטנה של נערות דתיות להפגנת נגד, ופצחו בשירת "התקוה". כאשר הגיעו למלים "להיות עם חופשי בארצנו" קרא לעברן אחד מהמפגינים "זה גם מה שהפלסטינים רוצים!". צלם משטרתי יצא מניידת ועבר לאורך שורת המפגינים, מצלם בקפידה את הפנים של כל אחת ואחד, והתקבל בקריאות "מדינת משטרה! מדינת משטרה!"

בקצה ההפגנה הייתה עליה שטראוס, מותיקות הנשים בשחור, שקועה בשיחה ארוכה עם צעיר שעבר במקום, אשר עליה ספרה מאוחר יותר למפגינים האחרים. "הוא אמר לי שהוא משרת במילואים והשלט שלי, 'רוצחים במדים', מאד פוגע בו. אמרתי לו שרק לפני כמה שעות חיילים שלבשו את מדי צה"ל פתחו באש והרגו מפגינים אזרחים לא חמושים, ויש סיבה טובה לקרוא לזה רצח. הוא שאל אם הייתי רוצה שיקראו לנכדים שלי רוצחים במדים כשהם יהיו בצבא. אמרתי לו שיש עוד זמן עד מועדי הגיוס שלהם ואני מקווה שאף אחד מהם לא יהרוג אזרחים ואני גם מקווה שעד אז כבר יגמר הכיבוש וחיילים כבר לא יהיו במצבים כאלה. הוא אמר שהוא מבין  אותנו ומכון לדבר איתי על המצב אבל בכל זאת הוא עדיין מרגיש נפגע מהשלט שלי ואמרתי לו שזה לא אישי נגדו.  כמחווה של רצון טוב החלטתי להחליף שלט. לקחתי את זה שהיה כתוב בו 'נכבה' באותיות גדולות ובולטות. הוא איחל לי בריאות והלך משם עם הבעה עצובה על הפנים."


ועכשיו?

שר האוצר יובל שטייניץ האשים כי משטרו של בשאר אסאד בסוריה היה מעוניין להסיט את תשומת הלב מן ההרג שהוא מבצע במפגינים בחוצות ערי סוריה. בהחלט יתכן שיש בזה משהו. אבל אם כך יש לציין כי אסאד זכה לשיתוף פעולה מלא מצידו של צבא ההגנה לישראל, אשר התנדב לקחת חלק בהרג מפגינים סורים בלתי חמושים.

ב"הארץ" כתב הפרשן אלוף בן: "המהפכה הערבית דפקה אתמול על דלתה של ישראל. חדירת המפגינים הפלסטינים מסוריה לעיירה הדרוזית מג'דל שאמס שלמרגלות החרמון ניפצה לחלוטין את האשליה שישראל חיה בנעימים ב'וילה בג'ונגל' ומנותקת לחלוטין מהאירועים הדרמטיים סביבה.

ומה יגיד נתניהו כשיגיע לוושינגטון בעוד יומיים? אין בעיה, הוא כבר אמר את זה בכנסת. הוא יגיד שפשרות של שלום אמיתי הן כואבות, אבל לא לדאוג כי במציאות לא יהיה צריך להתנסות  בכאב הזה כי אין לנו פרטנר אמיתי לשלום אמיתי. כי בשביל שיהיה פרטנר אמיתי לשלום אמיתי  הפלסטינים צריכים קודם כל לפרק את האחדות בין פת"ח וחמאס ולחזור לנהל מלחמת אזרחים ביניהם, וגם הם צריכים לוותר על הניסיון המחוצף לקבוע עובדות בשטח באו"ם וגם לוותר על הדרישה המחוצפת אפילו יותר שישראל תפסיק לקבוע עובדות בשטח בהתנחלויות ובנוסף הם גם הם צריכים להסכים להמשך השלטון הישראלי בבקעת הירדן וגם לירושלים שאוחדה לה יחדיו בירת ישראל הניצחית לנצח נצחים וגם כמובן להסכים שישראל היא מדינת העם היהודי. ואם יהיה פלסטיני שיקבל את כל התנאים האלה נחשוב על עוד משהו.

עד לאסון הבא.



סירטונים על פריצת הגבול והפגנות בתל אביב (מאת ליה טרצ'נסקי) 

http://www.youtube.com/watch?v=HCPR6LlFLfk&feature=player_embedded

http://www.youtube.com/watch?v=_hMbtbw03F0&feature=player_embedded:



:

יום שלישי, 10 במאי 2011

גרזנים בכחול לבן ובלונים בשחור

גרזנים בכחול לבן ובלונים בשחור

יום העצמאות . שישים ושלוש שנים לאחר הטכס החגיגי בו קרא מנהיג בשם דוד בן גוריון נוסח של מגילת עצמאות יפה ונאורה ודמוקרטית במוזיאון הישן של תל אביב אשר מיד הופרו.

שישים ושלוש שנה עברו מאז הרגע בו יצאו שש מאות אלף יהודים לרחובות בשמחה גדולה ואדירה וריקודים של לילה שלם למשמע הידיעה כי חלק מן הארץ שנקראה פלסטינה (א"י) המנדטורית יינתן להם, להקים בו את מדינתם העצמאית ולהיות בו עם חופשי בארצם. בימינו מנסים לשווא לשחזר את השמחה האדירה שאותה מנסים לשווא לאחר שישים ושלוש שנה לשחזר בלילה של שיטוטים ברחובות צפופים והקשבה לזמרים בינוניים על במות עם הגברה אדירה והנפת דגל הכחול לבן (ויש המוסיפים לו גם את הכוכבים והפסים של ארצות הברית) וצעירים המטיחים פטישי פלסטיק זה בזה. והשנה נוסף גם הלהיט החדש, הלא הוא הגרזן מפלסטיק שארכו כקומת אדם ממוצע וגם הוא נושא כמובן את דגל הכחול לבן על הלהב.

שישים ושלוש שנה עברו גם מאז התעוררו התושבים הערבים באותה הארץ במחאה וזעם למשמע אותה הידיעה כי עצרת האו"ם החליטה ברוב קולות להעניק למדינה יהודית ציונית חלק גדול מן הארץ שאותה ראו כארץ ערבית, ארצם שלהם שאותה ירשו מאבותיהם. שישים ושלוש שנה לאחר הזמן בו ניסו בכל כוחם למנוע את מימוש ההחלטה ונכשלו כשלון חרוץ והוכו מכה קשה ביותר ושילמו מחיר כואב (שאותו הם מוסיפים לשלם עד היום הזה). ולמי שירצה לאחר שישים ושלוש שנה להזכיר ולציין את המחיר הכואב ששילמו הפלסטינים על הקמתה של מדינת ישראל צפוי לפי החוק שחוקקה לאחרונה כנסת ישראל לקיצוץ גבוה בהקצבות, כפי שיקבע שר האוצר של מדינת ישראל, הפילוסוף הידוע יובל שטייניץ. (חברות קואליצית הנשים לשלום שיחררו היום לשמי תל אביב מאות בלונים שחורים ועליהם המלה "נכבה" והזמינו את חברי הכנסת שאינם אוהבים את המלה הזאת לטוס גבוה וללכוד את הבלונים הסוררים.) 

היום הוא גם ארבעים וארבע שנים חסר חודש לאחר המלחמה בה שטפו כוחות צבאה של המדינה הזאת אל תוך שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה והקימו את ארץ ישראל הכובשת והמתנחלת והשלמה. ארץ ישראל השלמה אשר שר החינוך שלה גדעון סער הופיע היום  בפתיחת כנס התנ"ך לנוער והבטיח לשלוח עוד ועוד תלמידים ישראלים לביקורים במערת המכפלה שבחברון כדי לחזק בהם את תודעת זכותנו הבלעדית המבוססת על התנ"ך על הארץ כולה מן הים עד הירדן.

מאי 2011, ארבעה חודשים בספירה לאחור לקראת ספטמבר 2011 בו עתידה עצרת האו"ם להתכנס כדי להעניק לפלסטינים חלק מן הארץ הזאת להקים בו את מדינתם העצמאית ולהיות בו עם חופשי בארצם ולצאת לרקוד ברחובות ביום עצמאותם הראשון ולנסות לשחזר את השמחה בשנים ובעשרות השנים שיבואו אחריו.

9 במאי 2011, היום בו בישר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לאזרחי ישראל כי מדינתם היא לפיד של דמוקרטיה המאיר את שמי המזרח התיכון, ונשיא המדינה שמעון פרס הסביר שכל המלחמות שנלחמה מדינת ישראל נכפו עלינו ומעולם לא יצאנו למלחמה מרצוננו וידנו כמובן מושטת תמיד לשלום, ויואל שליט סולק על ידי אנשי ביטחון מאתר הדלקת המשואות הרשמי בהר הרצל לאחר שהפריע לטכס בדרישה להחזיר את אחיו גלעד שליט השבוי חמש שנים בידי החמאס. 


9 במאי 2011, יום העצמאות אותו מבלה עידן לנדאו, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ופעיל פוליטי מאחורי סורג ובריח בכלא 6 הצבאי שבעתלית. עידן לנדאו נולד ביולי 1967, חודש לאחר שנולד הכיבוש, והוא הודיע לשלטונות צה"ל על סירובו להמשיך ולשרת במילואים בצבא שהכיבוש הוא עיקר מטרתו ומשימתו. בטכס הדלקת המשואות האלטרנטיבי, שמארגנת תנועת "יש גבול" למען מי שאינו מוצא את מקומו בטכסים הרשמיים שמארגנת ממשלת ישראל, כובד עידן לנדאו בהעדרו בהדלקת אחת משתים עשרה המשואות. 

"לא למות טיפש" - הבלוג של עידן לנדו, שיחזור להופיע מיד לאחר יציאתו מהכלא (ומאד שווה קריאה)
http://idanlandau.com/

יום שבת, 7 במאי 2011

כאשר אתם מאוחדים, איך אנחנו יכולים לשלוט עליכם?

כאשר אתם מאוחדים, איך אנחנו יכולים לשלוט עליכם?

האם האירופים האלה כל כך נדיבים, או מה קורה כאן? הם העבירו בדחיפות סכום כסף כדי לשלם את משכורותיהם של עובדי הרשות הפלסטינית, מפני ששר האוצר שלנו החליט לא להעביר לפלסטינים את הכסף ששייך להם.

המכס על סחורות הנכנסות אל השטחים הפלסטיניים נגבה על ידי ישראל, לפי הסכם אוסלו – מפני שהפלסטינים אינם שולטים על הגבולות שלהם. יובל שטייניץ, האיש שאותו מינה נתניהו כאחראי על משרד האוצר של מדינת ישראל, הגיב תגובה עונשית מיידית כאשר העזו הפלסטינים להגיע להסכם האחדות, וגילו את החוצפה התהומית לא להישאר מפולגים כפי שכל כך התאים למדיניותה של ממשלת ישראל. תארו לעצמכם: ישנו הבחור הטוב שיכול תמיד להיות מואשם שהוא חלש מדי, ולעומתו הבחור הרע שאותו אפשר תמיד לסמן כטרוריסט מתועב. לכן, בכל פעם שמתגבר הלחץ לסיים את הכיבוש, אנחנו יכולים תמיד לשלוף את הקלף המנצח: "אין פרטנר!". אבל עכשיו כוכבו של הנשיא עבאס עולה: המסע להכרת האו"ם במדינה תופס תאוצה לקראת ספטמבר, וכעת הוא כנראה גם הצליח לביית את החמאס להכרה בגבולות 67 '.

למעשה, האירופים לא צריך לדאוג: הם יכולים לקבל את כספם בחזרה. הם רק צריכים לבקש מן השותף שלהם לקוורטט היושב בוושינגטון לנכות את הסכום ממיליארדי הדולארים שישראל מקבלת מדי שנה...

יום שלישי, 3 במאי 2011

אוסאמה ואובאמה

אוסאמה ואובאמה

פעם ראיתי תצלום מלפני הרבה שנים של משפחה סעודית מכובדת ומאד מאד עשירה – משפחת בן לאדן. בפינה נראה אוסאמה, אחד הבנים הצעירים. אז לא היה לו זקן, והוא לבש מכנסי ג'ינס ולראשו כובע של קאובוי. הוא נראה קצת כמו אמריקאי, או אולי כמו ערבי צעיר שרוצה להראות כמו אמריקאי.

מאוחר יותר באו השנים בהן אוסאמה בן לאדן יצא לאפגניסטאן להלחם בסובייטים, בסיוע ומימון של הסי.איי. אי. אז ארצות הברית לא החשיבה אותו כטרוריסט, הנשיא רונלד רייגן שיבח אותו ואת חבריו כלוחמי חופש. ואחר כך היה השינוי הגדול, בן לאדן התאכזב והפך לאויב ושונא מושבע של ארצות הברית והקדיש את כל שארית חייו להלחם בה מלחמה ללא פשרות. אולי לא מקרה שדווקא הוא האיש שהגה את הרעיון לשלוח מטוסי סילון חטופים להפיל את גורדי השחקים הגבוהים ביותר בניו יורק.

במשך עשר שנים לאחר האחד עשר בספטמבר ההוא, אוסאמה בן לאדן שיחק בחתול ועכבר עם האמריקאים, ונדד בסתר ממערות טורה בורה אל הוילה המצוידת היטב ליד האקדמיה הצבאית של צבא פקיסטאן. ג'ורג' בוש חלם לשווא על הרגע שבו יופיע בפני העיתונות ויכריז את ההכרזה הדרמטית על מותו של בן לאדן. הרגע הזה נפל בחלקו של ברק אובאמה, בדיוק ברגע הנכון לקראת פתיחת ההתמודדות על תקופת הנשיאות השנייה.

האם באמת התכוון מישהו ברצינות לתפוס את בן לאדן חי ולהביא אותו לכלא אמריקאי ולמשפט המאה בניו יורק ולרגעים דרמטיים בבית המשפט ונאומים נרגשים מדוכן הנאשמים ואור זרקורים בינלאומי למשך חמש השנים הבאות עד לגרדום וגם לאחריו? כל זה כבר לא יקרה, אנשי הקומנדו חזרו עם גופה מנוקבת כדורים שהובאה מיד לקבורה חפוזה בלב ים, ולא יוודע לעולם מקום קבורתו.

ועכשיו מה יעשה נשיא ארצות הברית, שהפך לאליל ההמונים הרוקדים על הדם בחוצות ניו יורק? האם ינצל את ההזדמנות לצאת מאפגניסטאן ולסיים בהכרזת ניצחון מלחמה ארוכה ומתישה שלא הייתה בדיוק סיפור הצלחה?

ומה באזור שלנו? ח"כ אריה אלדד מן הימין הקיצוני כבר הזהיר את חבריו שלא לשמוח יותר מדי על נפילתו של אוסאמה בן לאדן והצהיר כי "אובאמה מסוכן יותר". וב"ידיעות אחרונות" כתבה אורלי אזולאי: "עכשיו יפעיל אובאמה את עוצמתו גם בזירות אחרות בעולם. עתה, כאשר הוא יתבע מנתניהו להצהיר על הסכמה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, לא יוכלו קברניטי ישראל ללחוש זה לזה על האוזן כי 'אובמה הוא מנהיג חלש'. השיח הזה נגמר."

עד ספטמבר נדע יותר.