יום רביעי, 30 ביוני 2010

תעופו - לא משנה לאן!

תעופו - לא משנה לאן!


בשנת 1967, מיד לאחר שחיילי צבא ההגנה לישראל כבשו את כל שטח הגדה המערבית, בא לסייר שם יגאל אלון –שר בכיר בממשלת ישראל שנחשב אז מועמד רציני לראשות הממשלה. אלון עבר בשכם ובחברון ולא אהב מה שראה שם: יותר מדי ערבים, הם עלולים להיהפך לאיום דמוגרפי. אבל בבקעת הירדן שבחלק המזרחי אורו עיניו – אוכלוסיה ערבית דלילה למדי, שטח שמתאים מעין כמוהו להיות מסופח לישראל ולהרחיב את גבולותיה.

תכניתו של יגאל אלון מעולם לא אושרה רשמית בממשלה אבל ביצועה בשטח החל במלוא המרץ, כבר בשנת 1967. בזה אחר זה הוקמו שם קיבוצים ומושבים לתפארת (לא התנחלויות, חס וחלילה, סתם ישובים נאורים של תנועת העבודה הישראלית המתקדמת). נשארה היתה רק בעיה אחת – הערבים. נכון, האוכלוסיה שלהם בבקעת הירדן דלילה, מפוזרים פה ושם, אבל בכל זאת הם עדיין שם. האידאל - בקעת ירדן נקייה לחלוטין מערבים - עוד רחוק מהגשמה.

יגאל אלון נפטר בשנת 1980, "האופציה הירדנית" עליה חלם כבר מזמן נגוזה, אבל "תכנית אלון" עודנה חיה וגם בועטת בעיטות כואבות. תלמידיו של אלון בצבא ובמנהל האזרחי ובמנהל מקרקעי ישראל ובכל משרדי הממשלה ממשיכים יום יום, עד היום, בניסיונות לדלל עוד יותר את האוכלוסיה הערבית הדלילה בבקעת הירדן.

תושבי הכפר הקטן אל-פרסיה, בצפון מזרח בקעת הירדן – עשר משפחות בסך הכל - לא שמעו מעולם על יגאל אלון. אבל אתמול - אור ליום שלישי, 29 ביוני שנת 2010 - אלון שלח אליהם יד ארוכה מתוך קברו. אל הכפר הגיעו חיילי צבא ההגנה לישראל ובידם צווים הדורשים מכל התושבים לפנות את בתיהם ואדמתם תוך עשרים וארבע שעות. לא מתוך גזענות, חס וחלילה, אלא למען התושבים עצמם. הצבא כבר הכריז על שטח הכפר, בתיו ושדותיו, כשטח אש. בקרוב יתחילו שם אימונים באש חיה, ותושבים שלא יעזבו את בתיהם עלולים חס וחלילה להיפגע.

נכון לרגע זה, התושבים עדיין לא עזבו את אל-פרסיה למרות שצו הגירוש כבר נכנס לתקפו. "אין לנו לאן ללכת", אמרו.

סוחר הרהיטים

סוחר הרהיטים

מ-1980 עד 1982 בנימין נתניהו, שאז עוד לא חשב על פוליטיקה, היה סוכן מכירות של חברת "מטבחי רים" (שאחר כך פשטה את הרגל). הוא הציע ללקוחות ארונות מטבח חורקים עם דלתות קצת מתפרקות, ולפעמים הצליח למצוא לקוחות.

כיום כראש ממשלת ישראל מציע בנימין נתניהו מדינה חורקת לפלסטינים, מדינה בלי גבולות. איפה בדיוק תקום המדינה הזאת? על זה עוד נדבר.

את הסחורה הזאת נתניהו הציע לא רק לפלסטינים. גם לאמריקאים ואפילו לאירופאים.

אף אחד לא קונה.

לאן עוד ללכת לחפש קונים?

יום שבת, 26 ביוני 2010

פולשים באדמות המדינה

פולשים באדמות המדינה

מי הם הבדואים ומה הם הבדואים? אזרח ישראלי רגיל, שלמד בבית ספר רגיל וקורא עיתונים נפוצים ומאזין לערוצי הטלוויזיה העיקריים יודע שפעם הבדואים היו מין נוודים אקזוטיים שנדדו במדבר על גב הגמלים. הוא גם יודע שהיום הבדואים הם אנשים מסוכנים שפולשים לאדמות המדינה בנגב, והם "מתרבים יותר מדי" ונהפכים להיות "סיכון דמוגרפי". את זאת כולם יודעים, כמו שפעם היו ארצות בהן ידעו כולם שהיהודים מערבבים דם במצותיהם.

מהיכן בדיוק הופיעו הבדואים האלה? איך בדיוק הפכו רוכבי הגמלים התמימים להיות סכנה כזאת גדולה? ואיך בדיוק הפכו אדמות הנגב להיות רכוש המדינה, שיש להגן עליהן בפני הבדואים? מעט מאד אנשים בישראל יודעים (או בכלל רוצים לדעת).

ביום רביעי האחרון אפשר היה לשמוע לא מעט באולמה של השופטת שרה דוברת, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע,שם ממשיכה להידון תביעתו של נורי אל עוקבי להחזרת האדמות מהן גורש הוא, וגורשו כל בני שבטו בשנת 1951.

אפשר היה לשמוע באולם המשפט את המומחית מטעם המדינה נסוגה צעד אחר צעד מטענותיה לנוכח החקירה הנגדית הנוקבת של עו"ד מיכאל ספרד. אפשר היה לשמוע על מאות שנים של חיי הבדואים בנגב, על בית המשפט השבטי שישב בבאר שבע ואשר בו ישבו שייחים בדואים ודנו בסכסוכי קרקעות לפי החוק הבדואי. על השלטון העותמני והשלטון הבריטי שהכירו בבעלות הבדואים על אדמותיהם ומעולם לא ניסו לקחתן בכוח. גם על הקרן הקיימת לישראל, אשר בימים שלפני 1948 קנתה אדמות בנגב מבעליהן הבדואים ושלמה את תמורתן ולא חשבה (אז) לטעון שמדובר באדמות מדינה.

וגם על הקמתה של מדינת ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון אפשר היה לשמוע שם. ועל הכרזת הנגב כולו כאדמות ממשלת ישראל שזה עתה נוסדה, אדמות מדינה בהן לבדואי אין זכות והוא בהן פולש לכל דבר. ועל גרושם של "הבדואים הפולשים" ממרבית שטחי הנגב, בתחילת שנות החמישים, חלקם מעבר לגבולות המדינה וחלקם לאזור קטן בשם "הסייג" שהמדינה ברוב טובה וחסדה הקציבה להם. וכי גם שם, במקום אליו הובאו על ידי המדינה, הם נחשבו ונחשבים עד היום כפולשים, ומטופלים בהתאם...

http://toibillboard.info/Nuri_He_0610.htm

http://toibillboard.info/yiftachl.htm


דברים חשובים ומעניינים נחשפו באולם בית המשפט, דרמה משפטית גדולה לפי כל קנה מידה. אבל באולם בית המשפט יש מקום רק לעשרות בודדות של צופים, ושום אמצעי תקשורת לא טרח לפרסם. היו להם דברים אחרים לפרסם על הבדואים. למשל, שראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לבטחון פנים החליטו "למגר את השתלטות הבדואים על הקרקעות באזור באר שבע", התשלטות אשר נחשבת כסכנה חמורה ועלולה "לשבור את הרצף הטריטוריאלי היהודי". משרד האוצר כבר הקציב תקציבים נדיבים להקמת יחידת קומנדו חדשה שתפקידה לחנוק כל בניה בדואית חדשה.

http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/LandingPage/LandingPage.aspx?href=SVRELzIwMTAvMDYvMjM.&pageno=MTk.&entity=QXIwMTkwMQ..&view=ZW50aXR5

עד שתקום יחידת הקומדו החדשה, המשטרה הקיימת עושה כמיטב יכולתה למען המטרה החשובה. השבוע בשעת בוקר מוקדמת מאד פשטו לא פחות מ 500 שוטרים, חמושים ברובים ומלווים בכלבים גדולים, על בני שבט א-טללקה.

אנשי א-טללקה כבר רגילים לביקורים של נציגי הממשלה, בערך מדי חודש באים אליהם דחפורים להרוס ולהחריב. בתים מאבן שפעם ניסו לבנות כבר אין להם, גם לא צריפים מפח. הם גרים עכשיו שוב באוהלים, ואחרי כל ביקור של הדחפורים הם בונים שוב את האוהלים הדלים ושמים בהם את הציוד ששרד. כבר כארבעים ביקורים מהסוג הזה היו בשנים האחרונות.

לשם שינוי, השבוע היה ביקור מסוג אחר. השוטרים לא באו להרוס אלא לעצור. הייתה להם רשימה מוכנה מראש של 18 מצעירי א-טללקה, והם עברו וחיפשו באוהל אחר אוהל עד שנלקחו כולם למעצר. כפי שמסרה משטרת ישראל לעיתונות, המדובר בכנופיה מסוכנת של פולשים אשר באופן קבוע ושיטתי מתנכלים לעובדי ציבור ומפריעים להם באלימות לבצע את עבודתם למען הציבור. ליתר דיוק, חברי הכנופיה טוענים כי חלקת האדמה עליה הם יושבים היא אדמתו של שבטם מדורי דורות, וכלל אינה אדמת מדינה. הכנופיה המסוכנת גם הגישה תביעה משפטית ובקשה כי בית המשפט יכיר בבעלותם, ועד לסיום הדיונים ביקשו מן הקרן הקיימת לישראל להפסיק לקבוע עובדות בשטח ולנטוע יערות על האדמה. "המדובר באנשים מסוכנים ביותר, המפעילים אלימות נגד עובדי ציבור, הם איימו על עובדי הקרן הקיימת ועל קבלנים, ושרפו עצים שהקרן הקיימת נטעה, ושרפו טרקטורים וכלי רכב" אמר נציג המשטרה. ובית המשפט השתכנע להאריך את מעצרם.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=1175317&contrassID=1&subContrassID=8&sbSubContrassID=0

אולי עכשיו יוכלו עובדי הציבור המסורים של הקרן הקיימת לישראל להמשיך בשקט לבצע בנגב את עבודתם הציבורית החשובה ולשמור על קרקעות המדינה היהודית כנגד הפולשים הנבזים.


רישומים קודמים בפרשה זאת:






הדרך לגן עדן רצופה בבזיונות

הדרך לגן עדן רצופה בבזיונות

רק אחרי שמדינת ישראל עוררה על עצמה גל ללא תקדים של מחאות בכל רחבי העולם – ואחרי שנהרגו תשעה אנשים בלב ים - הגיעה ממשלת ישראל למסקנה שלא לגמרי הכרחי למנוע מתושבי רצועת עזה לצרוך פסטה וכוסברה.

כמה עוד בזיונות צריכים לקרות עד שתקבל הממשלה כי לתושבי עזה - כמו לתושבי אשדוד ולתושבי חיפה ולתושבי אלפי ערים בחופיהם של כל הימים בעולם - יש זכות לבנות נמל ולהזמין אליו ולקבל בו ספינות מכל העולם?

בינתיים, כבר נערך חיל הים של מדינת ישראל לכאב הראש הבא: ספינה של נשים לבנוניות המבקשות להפליג אל חופי עזה...



יום שלישי, 22 ביוני 2010

שדות התות הנצחיים

שדות התות הנצחיים

בסיפור הישן ישבו שני פציינטים בבית חולים לחולי נפש ליד החלון והסתכלו החוצה. על השביל עבר איכר נוהג חמור, ומהשקים על גב החמור עלה ריח מאד לא סימפטי.

אחד החולים שאל את האיכר: "מה זה בשקים?" והוא השיב "זה זבל אורגני, לפזר על התות שדה שלי". אמר החולה לחברו: "תראה איזה עולם! אני מפזר סוכר על תות שדה ומכניסים אותי לכאן, וההוא מפזר זבל על תות שדה והולך חופשי".

אבל זה בעצם עוד לא סוף הסיפור. החולה השלישי שהיה בחדר התערב בשיחה: "זה עוד כלום. בירושלים יש ראש עיר שמתעקש להרוס 22 בתים בכפר סילוואן רק מפני שלפני 3000 שנה היה שם הגן של דוד המלך. וגם הוא עדיין מסתובב חופשי".



רק עוד דבר קטן אחד

רק עוד דבר קטן אחד

נניח שממשלת ישראל הייתה מחליטה לשלוח אלף משאיות לרצועת עזה, עמוסות בקויאר סוג א', ושהוא יוגש לתושבי הרצועה על צלחות מזהב טהור.

ונניח שאחרי המחווה הנהדרת הזאת היה ראש הממשלה נתניהו שואל את תושבי הרצועה: "ועכשיו, מה עוד אתם רוצים?"

אפשר להניח שהם היו עונים: "רק דבר אחד, מר נתניהו. שמעכשיו, לא אתה תהיה זה שמחליט כמה משאיות יכנסו אלינו ומה יועמס עליהן."

לא משתלם לשתוק

לא משתלם לשתוק

כבר הרבה זמן שנועם ואביבה שליט שמרו על שקט ועל פרופיל נמוך בכל הנוגע לבנם גלעד השבוי ברצועת עזה. הממשלה הבטיחה להם בחגיגיות שהנושא בטיפול והכול יהיה בסדר. עברו חודש ועוד חודש ועוד חודש, מתקרב יום השנה הרביעי לנפילתו של גלעד שליט בשבי, והתגברה ההרגשה שאין טיפול ממשלתי ואין כלום.

עכשיו, הם החליטו להפר את השתיקה ולצאת למסע רגלי לאורכה של מדינת ישראל ולצאת במחאה גלויה נגד ראש ממשלה והשרים ולפנות ישירות אל דעת הקהל. עכשיו הם אומרים בגלוי ובמפורש את מה שבעצם היה גלוי וידוע כבר מזמן: בכדי להחזיר את השבוי הישראלי יהיה צריך לשחרר הרבה שבויים פלסטינים, אסירים פלסטינים, כולל כאלה המוגדרים בישראל כ"בעלי דם על הידיים".

האם הפעם, אחרי ארבע שנות שבי, זה יצליח? האם בקרוב נראה עת גלעד שליט בחיק משפחתו? (והאם לפחות חלק מן המשפחות הפלסטיניות יזכו לראות את בניהן?) .

פעם הגדיר בנימין נתניהו את עיקרי מדיניותו במלים: "יתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו". את המדיניות בפועל קל יותר להגדיר במלים: "יצעקו – יקבלו, ישתקו – לא יקבלו".

יום שבת, 19 ביוני 2010

השיגעון בעיצומו

השיגעון בעיצומו

בימים האחרונים נישא שמה של עמנואל בראש כל מהדורות החדשות וכותרות העיתונים בישראל.

לא מפני שזאת התנחלות שהוקמה בליבו של שטח כבוש. לא מפני שהמגורים בהתנחלות הזאת אסורים לחלוטין על פלסטינים מהכפרים הסמוכים – אפילו על הפלסטינים שעל אדמתם ואדמת משפחתם הוקמה ההתנחלות הזאת. את כל העובדות האלה כמעט שום כתב לא הזכיר. אחרי הכול, אין בכך שום חידוש מיוחד ושום הבדל מעשרות התנחלויות אחרות בכל רחבי השטחים הכבושים.

עמנואל עלתה לכותרות בגלל אפליה גזענית בוטה בין ישראלים לישראלים, בין יהודים ליהודים, בגלל קבוצה של מתנחלים דומיננטיים המפלים לרעה באופן שיטתי את חבריהם להתנחלות. בגלל בית ספר בו הוקמה חומת הפרדה גבוהה להפריד בין ילדות אשכנזיות וילדות ספרדיות. בגלל שהילדות הספרדיות הושפלו שוב ושוב ונאמר להן בפניהן שהם "סוג ב'" ושהן "שוות הרבה פחות מאשכנזיות".

בניגוד להחלטת בג"צ, נקטו כל קבוצת ההורים האשכנזים בתרגילים יצירתיים וסתם התחכמויות ובלבד שלא לשלוח את בנותיהם ללימודים משותפים עם "הילדות מסוג ב'" - עד שנשלחו לכלא בעוון בזיון בית המשפט.

"נלך לכלא בראש מורם" הכריז בשעתו מרטין לותר קינג, כאשר נאבק על שוויון זכויות לשחורים בדרום ארצות הברית. אך בישראל 2010 הגזענים הם ההולכים לכלא בראש מורם, גאים עד אין קץ בגזענותם ומכריזים עליה כעקרון דתי קדוש מכל קדוש. עשרות אלפי תומכים נלהבים הלכו עם הגזענים עד לשערי הכלא ונשאו אותם על כפיים כגיבורים וקדושים מעונים.

ומה נותר לאדם שפוי להגיד? אולי רק שכולנו בצרה גדולה אפילו יותר ממה שחשבנו.


ואם לדבר על שיגעון:
 קץ הציונות הסיקריקית מאת דב ירמיה הוא קריאת חובה.







יום שלישי, 15 ביוני 2010

חקירה. באמת?

חקירה. באמת?

העולם רועש, העולם רוגש ומוחה ודורש בכל תוקף חקירה על התנהגותה של מדינת ישראל, ושל אנשי הקומנדו הימי שעלו על הסיפון וירו והרגו, ושל הקצינים שפיקדו עליהם ושל הממשלה ששלחה אותם ושל המצור בעזה שבגללו קרה הכול.

ישבו בנימין נתניהו ואהוד ברק וחבריהם ומקורביהם וחשבו ודנו והתייעצו וגם ניהלו הרבה שיחות מעבר לאוקיינוס האטלנטי ובסוף החליטו: תהיה חקירה! בהחלט תהיה! יהיה שופט מכובד בדימוס. ויהיו שני פרופסורים מכובדים. ויהיו גם משקיפים מכובדים מחוץ לארץ, יהיה במיוחד מנהיג של הפרוטסטנטים מצפון אירלנד שרק לפני שבועיים נרשם לאגודת ידידי ישראל שהקים דורי גולד בעבור בנימין נתניהו.

בהחלט תהיה ועדה, טובה ויפה ומכובדת מאד. וחקירה? גם קצת חקירה תהיה, טיפ טיפה של חקירה. לא, את ראש הממשלה ושר הביטחון ויתר חבריהם השרים לא יחקרו. עוד עלולים חס וחלילה למצוא משהו שיפגע בהם פוליטית.

וגם את החיילים והקצינים לא יחקרו בוועדה. חברי והועדה לא יראו ולא ישמעו אף אחד במדים, את החקירה הזאת הצבא ינהל לבדו, בצורה שמתאימה לו, וימסור לוועדה מה שיחשוב למתאים.

וגם את הפעילים שהיו על הספינות הועדה לא תראה. הרי מדינת ישראל כבר החליטה, עוד לפני שהתקיימה איזו חקירה, שהם מחבלים וטרוריסטים. אם מישהו מהם יעיז להגיע לגבולות מדינת ישראל הוא לא יגיע לאולמיה של הועדה אלא לאחד התאים בבתי המעצר של מדינתנו, וישאר שם הרבה הרבה זמן.

אבל חקירה תהיה, בהחלט תהיה. ישבו חברי הועדה המכובדים ויחקרו בפירור הקטן שהשאירה הממשלה לטיפולם ויחקרו וגם יגישו בסוף מסקנות טובות ויפות ומכובדות.

מה זה הופיע פה מזכ"ל האו"ם החוצפן שלא מסתפק בחקירה היפה שלנו וממשיך ללכת אל ועדת חקירה בינלאומית? מה זה צריך להיות?

שקט, רבותי! שקט, חוקרים! בבקשה לא להפריע, תעמדו בסבלנות בתור !




















































פרסהתעלםם רשומה

שמור כטיוטה

תצוגה מקדימה




יום שלישי, 8 ביוני 2010

כפויי טובה

כפויי טובה

בחודש נובמבר 1949 ערכו חיילים חיפושים נרחבים בכפרים ערבים בתחומי מדינת ישראל, שהיו אז תחת ממשל צבאי. התושבים התלוננו על התנהגות ברוטאלית של החיילים, ואת התלונות האלה השמיע מעל דוכן הכנסת חבר הכנסת טופיק טובי.

בין חברי הכנסת היהודים היו רבים שלא אהבו לשמוע דברים כאלה מעל הדוכן, והביעו את כעסם בפומבי. היו שאמרו כי "טובי צריך להגיד תודה שבכלל נותנים לו להיות חבר כנסת".

ביום 18 לנובמבר 1949 פרסם המשורר נתן אלתרמן בעיתון "דבר" את אחד משיריו הידועים ביותר, ”הנזיפה בתופיק טובי".

ובכן: מי הוא תופיק טובי? חבר-הכנסת.
הוא קומוניסט ערבי. בבית הנבחרים
הוא הינו בזכות מלאה ולא בחסד...
כבר עת אולי לזכור זאת חברים.
ואין הוא חב בזה כל חוב על גדל נפש.
ישיבתו היא חוק.
היא צו.
היא אלף-בית.
לא! אין הפרלמנט צריך ביד מונפת
לזרוק לו מדי פעם את הגט.

אחרי 62 שנה

חברת הכנסת חנין זועבי מתנגדת בחריפות למצור שהטילה מדינת ישראל על מליון וחצי תושבי רצועת עזה, ובכך היא ללא ספק פועלת על פי רצונם של הבוחרים ששלחו אותה לכנסת. כדי לבטא את עמדתה הצטרפה חברת הכנסת זועבי למשט שנועד לפרוץ את המצור ולהביא סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה. את המשט הזה תקפו חיילי הקומנדו הימי של מדינת ישראל, ובנסיבות שככל הנראה עומדות להיות נושא לחקירה בינלאומית הרגו תשעה אזרחים טורקים מנוסעי הספינה.

ח"כ זועבי הייתה בסיפון נמוך יותר בזמן שקרו מאורעות טראומטיים אלה. מאוחר יותר היא נענתה לבקשתם של קציני הקומנדו הימי שהשתלטו על הספינה, ושכנעה נוסעים פצועים לעזוב את התאים בהם התבצרו ולקבל טיפול רפואי בישראל.

על עוון השתתפותה במשט הזה נתונה חברת הכנסת חנין זועבי למתקפה חריפה יותר מכל עשרות המתקפות שהותקפו חברי כנסת ערבים במשך עשרות שנות קיום המדינה, להתקפה פיזית בתוך אולם המליאה ליד דוכן הנואמים, והצעת חוק מיוחד למען סילוקה מהכנסת, ופניה אישית נרגשת של שר הפנים אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה ותחינה שימצא דרך חוקית לשלול ממנה את האזרחות.

ועדת הכנסת התכנסה על תקן בית דין שדה, לשפוט את ח"כ זועבי ולשלול את זכויותיה. בסופו של הדיון, בו שימש יריב לוין, ששימש כשופט ראשי וקטגור ראשי גם יחד, אושר גזר הדין שנכתב מראש. הרוב המוחץ כלל גם את נציגי מפלגת קדימה מן ה"אופוזיציה".

איפה הוא נתן אלתרמן של שנת 2010?

יום שישי, 4 ביוני 2010

כיצד לרכוש ידידים (נוסח ישראל)

כיצד לרכוש ידידים (נוסח ישראל)

דוד בן גוריון מתהפך בקברו. ראש הממשלה הראשון הקדיש מאמצים גדולים ליצירת ברית עם טורכיה, המדינה הלא-ערבית שבקרב המדינות המוסלמיות, ולכן - כך חשב – בעלת ברית טבעית למדינה היהודית. וזה עבד במשך יותר מחמישים שנה. לא רק שטורקיה היתה בעלת ברית אסטרטגית לישראל, עבור ישראלים רבים היא גם הייתה הארץ הראשונה בה בילו חופשה בחו"ל.

איך השתבש הכל? קשה היום לזכור כי לפני פחות משנתיים עוד היה ראש ממשלת טורקיה ארדואן עסוק מעל לראש בנסיון לתווך ולהשיג שלום בין ישראל לסוריה, והתיווך שלו התקבל בברכה על ידי שתיהן. אבל בדיוק כאשר נראתה פריצת דרך באופק, בחודש דצמבר 2008, קיים ראש הממשלה אולמרט ביקור לבבי אצל ארדואן באנקרה, ושכח לומר למארחו כי בכוונתו לפתוח מתקפה הרסנית נגד עזה באותו שבוע עצמו.

ארדואן קיבל את זה כעלבון אישי. העם הטורקי הזדעזעו מהתמונות היומיות של ההפצצות הישראליות ושל העזתים המדממים ונשרפים. כך נפתח המעגל של האשמות טורקית הנדחות בכעס בישראל. בשלטון נתניהו הוא הסלים ויצא לגמרי מכלל שליטה.

סדרת מתח בלתי מתוחכמת בטלוויזיה הטורקית, שתיארה את התנהגות חיילי הכיבוש הישראלי כמכוערת אפילו יותר מהתנהגותם במציאות, זכתה לרייטינג גבוה. ממשלת ישראל חכמה לא היתה שמה לב לכך רשמית, והיתה מקבלת דברים מסוג זה כבלתי-נמנעים בעקבות "חיזוק ההרתעה שלנו" שבוצע בצורה כה כוחנית. אבל, הדיפלומט הראשי דני איילון החליט שעדיף לשחק במשחק "השפל את השגריר".

בשלב מאוחר יותר, ממשלה ישראלית נבונה יותר הייתה נזהרת מאד כשמדובר במשט סיוע לעזה שבה ממלא תפקדי מרכזי ארגון טורקי, הפועל תחת חסות ממשלתה של מדינתו. ממשלה קצת יותר דיפלומטית הייתה אולי מבינה מה מונח על כף המאזניים. אולי הייתה מחליטה לאפשר למשט להגיע לעזה - למשל בתנאי שהרשויות הטורקיות יבדקו את המטען ויודעו שאין בו כלי נשק.

אבל ממשלת נתניהו ניחנה בחכמה ודיפלומטיה אפילו פחות מקודמיה. הברית שהחלה להתפורר כאשר התרגזו הטורקים על הריגתם של פלסטינים, קיבלה את מכת המוות כאשר עכשיו הם זועמים אפילו יותר על הריגתם של טורקים ...

ועכשיו, אירלנד. היא מעולם לא היתה ממש בעלת ברית אסטרטגית, אבל היחסים שלה עם ישראל תמיד היו טובים למדי עם ישראל. (לא במדינות רבות בעולם היה נשיא ממוצא אירי, כמו חיים הרצוג של ישראל). ביום הזה מפליגה על גלי הים התיכון הספינה האירית "רייצ 'ל קורי", לאחר שהפליגה כל הדרך מאירלנד, כשעל סיפונה אזרחים אירים. המשימה שלה - לשבור את המצור על עזה - נהנית מתמיכה גורפת בפרלמנט האירי ובציבור הרחב.

ממשלת ישראל נראית נחושה - נכון לרגע זה – לשלוח את חיילי הקומנדו הימי המהולל למשימה נועזת נוספת.

ומי הבא בתור?