ביקור בלי פרובוקציות?
הסנטור מיטשל, נציגו של הנשיא אובמה ביקר בארץ, היה ונסע – ולא הייתה שום פרובוקציה? קצת מוזר. המסורת של פרובוקציות לכבוד ביקורים של נציגים אמריקאים החלה עוד בימיו של ראש הממשלה יצחק שמיר, אז נחנכה התנחלות חדשה לקראת כל ביקור של מזכיר המדינה ג'יימס בייקר.
בעצם, בהחלט כן הייתה פרובוקציה. לא כל כך רחוק מהמשרד שבו נפגש נתניהו עם מיטשל צעדו הכהניסטים ברחוב הראשי של הכפר סילוואן וקראו להרס המוני של בתי פלסטינים. כמובן שהם לא היו יכולים להיכנס לשם בלי הליווי המאסיבי של אלפי שוטרים ממשטרת ישראל, שגויסו להתיז גז מדמיע על כל מי שיעז למחות.
נכון, ראש הממשלה לא רצה את הפרובוקציה הזאת ואפילו ביקש מהמשטרה למנוע אותה. לפחות, זה מה שהוא אמר. במקרה בדיוק באותו היום היה משהו שנתניהו באמת רצה למנוע, החוק שעמד לצמצם במעט את משכורות המיליונים של המנהלים הבכירים בישראל. את זה הוא באמת רצה למנוע, והוא באמת מנע. אבל זה באמת נושא אחר לגמרי.
וגם הוצאה להורג
"זאת היתה פעולה יפה" התפאר אתמול קצין במשמר הגבול. חיילים הרגו בכפר בית עווא את עלי סוויטי בן 42, שהוצג כפעיל בכיר בזרוע הצבאית של החמאס, הרסו את הבית בו הסתתר וציינו בסיפוק רב כי נקמו את מותו של סמל במשמר הגבול לפני שש שנים.
"רצינו לעצור אותו, אבל הוא התנגד ולא הייתה ברירה" טען דובר צבאי. כיום, ענת קם כבר לא משרתת בלשכת אלוף פיקוד המרכז ואין מי שידליף מסמכים חסויים על דיונים בדרג גבוה והנחיות להוצאה להורג ללא משפט. אפשר רק להטיל ספקות ולנחש כל מיני ניחושים פרועים.
במהדורת הטלויזיה אתמול בערב הוצגה הלוויתו של סוויטי, עם קרובי המשפחה זועקים מרה וקוראים לנקמה (נקמה על נקמה על נקמה על...). בהמשך הופיע ראש הממשלה נתניהו והצהיר (כמו אתמול וכמו שלשום): "אנו מוכנים בכל רגע לפתוח במשא ומתן עם הפלסטינים, ללא תנאים מוקדמים. ידנו מושטת לשלום".
