כלב נובח לא נושך?
".אל תדאג! כלב נובח לא נושך"-
".כן, אני יודע וגם אתה יודע. השאלה רק, האם הכלב יודע"-
".כן, אני יודע וגם אתה יודע. השאלה רק, האם הכלב יודע"-
מעולם בתולדות מדינת ישראל – ורק לעיתים רחוקות בהיסטוריה בכלל – לא דיברו כל כך הרבה על מלחמה לפני שפרצה, ניתחו באריכות ובפומבי את כל המהלכים ומהלכי הנגד ומהלכי הנגד לנגד, ציינו בגלוי ובפירוט את כל השיקולים הצבאיים והמדיניים והכלכליים. לעיתים די קרובות קורה שדרג צבאי שש לקרב ומתאמץ בכל כוחו לגרור אחריו את הדרג המדיני המהסס. מעטים המקרים ההפוכים, של מקבלי החלטות מדיניים המתאמצים בכל כוחם לצאת למלחמה ונתקלים בדרג צבאי הרבה יותר זהיר וחשדן וחששן. והנה, זה המצב אצלנו כאן.
בעיתון "מקור ראשון", אחד משני העיתונים בישראל המזוהים יותר מכל עם בנימין נתניהו, הסביר הפרשן אריאל כהנא את המהומה המלחמתית במונחי המאבק בין ראש ממשלת ישראל לבין נשיא ארצות הברית:
"אחרי הפגישות הראשונות עם אובמה אמר נתניהו לאנשיו ש'אם כך הוא נוהג כלפינו כנשיא טרי בקדנציה הראשונה, כשהוא עדיין צריך את הקול היהודי, על אחת וכמה שיתנגש בנו אם ייבחר לכהונה שנייה'.(...) מכיוון שעל אובמה שאחרי הבחירות אי-אפשר לסמוך, התזמון הטוב ביותר לצאת לפעולה הוא דווקא בחלון הזמן שבין הימים האלה לבחירות ב-6 בנובמבר. אם ישראל תתקוף בפרק הזמן הזה, אובמה אולי ישתולל מזעם אבל האינטרס הפוליטי הצר יחייב אותו לבוא לעזרתה. רגע לפני הבחירות אובמה לא יוכל להפקיר את בת בריתה של אמריקה לדמם תחת מטר טילים מאירן, מלבנון, מסוריה ומעזה. על אפו וחמתו יצא להגנתה, שאם לא כן יפסיד את הבחירות."
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-75227-00.html
את הניתוח הזה אפשר היה לשמוע בשבוע האחרון ממקורות שונים ומגוונים, אבל מאמר פרשנות ב"מקור ראשון" יכול להיחשב כהודעה חצי רשמית מלשכת ראש הממשלה. ואם אובמה לא יפעל לפי התסריט שהכינו לו בלשכת נתניהו? ואם מחיר הנפט יעלה והכלכלה העולמית תתמוטט והאנשים בכל העולם יאשים את ישראל? טוב, אין דבר בחיים בלי סיכונים...
אז יותר ויותר אנשים במדינה הזאת מתחילים לקחת ברצינות את האפשרות שהכלב הזה לא רק ינבח אלא גם ינשוך – וממש בחודשים הקרובים. לוקחים את זה ברצינות ומתחילים להיות מאד מאד מודאגים. וכך החלה תנועת המחאה נגד המלחמה הזאת שעומדת בפתח לצמוח ולגדול.
להפגנה המסורתית של יום השנה להפצצה בהירושימה, שמתקיימת מול משרד הביטחון כל 6 באוגוסט, הצטרפו השנה רבים מעבר לגרעין הקשה של שוחרי הפירוז הגרעיני של המזרח התיכון. רבים שתופי המלחמה העירו אותם. ואחר כך נמשכה התנופה בשרשרת ההפגנות למרגלות המגדל בו שוכן שר הביטחון (לצידם של כמה מגדולי הטייקונים בכלכלה הישראלית). ערב אחר ערב סבבו מאות המפגינים סביב המגדל.
"לא למלחמה עם אירן!". "לא לרולטה של 300 הרוגים ישראלים לפחות!". "לא למלחמת שלום הכסא". "גוג ומגוג? לא, תודה". "שר הביטחון מוביל אותנו לאסון". "ביבי, כבר הרסת לנו את החיים, אל תיקח אותם". "לא, לא, לא רוצים/ממשלה של מפציצים/ לא, לא, לא רוצים/ממשלה של עריצים." "הוא מטורף, הוא מטורף, הוא מטורף".
אתמול הצהיר שגריר ישראל בארה"ב, נציגו הנאמן של בנימין נתניהו, כי כדאי לפתוח במתקפה גם אם לא תהרוס את התכנית הגרעינית האיראנית, כי "גם עיכוב של שנה הוא משמעותי". ובטהראן הציג הנשיא אחמידנג'אד את חזון "המזרח התיכון החדש ללא הסרטן הציוני" – כאילו ביקש בכוונה לעורר ולהצית את הלהבות ולספק לנתניהו חומר לתעמולת מלחמה. ואולי זה לא "כאילו" - שהרי התקפה ישראלית עשויה לכבות את גחלי ההתנגדות למשטר האיראני מבפנים ולאלץ גם את יריביו המרים של המשטר להצטרף ל"אחדות לאומית".
היום ראיתי על לוח המודעות בביתי שבחולון קריאה דחופה לדיירי הבניין להוציא את חפציהם מן המקלט שבתחתית הבית כדי שיוכל למלא את תפקידו במקרה של הפצצות על עירנו.
קולות של מחאה
קריאה פומבית אל הטייסים
http://www.atzuma.co.il/tayasim
העצומה נחתמה עד כה בידי כ-600 אקדמאים ואישי ציבו וזכתה לכותרות באמצעי התקשורת
העצומה נחתמה עד כה בידי כ-600 אקדמאים ואישי ציבו וזכתה לכותרות באמצעי התקשורת
"אל טייסי חיל האוויר
צבא ההגנה לישראל
שלום רב!
צבא ההגנה לישראל
שלום רב!
אנו פונים אליכם כאן מתוך תחושה עמוקה של דאגה וחרדה לנוכח המצב בו נמצאת מדינת ישראל כיום, לנוכח המעט הנגלה לנו באמצעי התקשורת ולנוכח כל המתרחש מאחורי הקלעים ועלול להיוודע רק מאוחר מדי. אין אנו יודעים את שמותיכם, את מצבכם המשפחתי, את דעותיכם והשקפותיכם. דבר אחד אנו יודעים – ברגע הזה, גורלנו ועתידנו נמצאים במידה רבה מאד בידיכם.
בעתיד הקרוב, אולי בשבועות הקרובים ממש, אתם עשויים לקבל את הפקודה הגורלית – לעלות למטוסים ולצאת למשימת ההפצצה באיראן. בפניכם תעמוד, כמובן, הברירה לציית לפקודה, לקבל ללא פקפוק את טענותיהם וטיעוניהם של מי שיתנו לכם את הפקודה, ולחתור לבצע את המשימה כמיטב יכולתכם המקצועית. לקבל את הטענה כי הפצצת המתקנים הגרעיניים באיראן היא חיונית להגנת מדינת ישראל, ולהשלים עם העובדה שבכך שאתם תירו את היריה הראשונה במלחמה שהמשכה עלול להיות הרה אסון לכולנו.
אבל זאת אינה הברירה היחידה העומדת בפניכם. יש לכם גם אפשרות להגיד "לא". אפשרות בהחלט לא פשוטה, שכרוכות בה דילמות מקצועיות ומוסריות, וסיכונים של אובדן קריירה החשובה ויקרה לכם מאד ואולי גם של העמדה לדין. אף על פי כן, חובה עליכם לשקול בכובד ראש וברצינות את הברירה הזאת, לשקול בכובד ראש וברצינות את האפשרות שבאמירת המלה הקטנה "לא" תעשו שירות חשוב וחיוני למדינת ישראל וכל היושבים בה – שירות גדול לאין שיעור ממה שתעשו בציות עיוור לפקודה המסוימת הזאת (...)
את ההחלטה איש לא יוכל לקבל במקומכם. אנו מקווים – למענכם ולמעננו – כי אם יגיע הרגע תדעו לקבל את ההחלטה הנכונה."
פרופסור מני מאוטנר, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב:
"אני מבין את המשמעויות מרחיקות הלכת של העצומה, ואני לא חושב שיש בעיה חוקית לגבי הפעולה כשלעצמה. אני גם לא חושב שהטייסים הם באמת הכתובת. אבל האפשרות של החלטה לתקוף באיראן מדירה שינה מעיני מזה שבועות. לפי הבנתי פעולה כזאת בלי לחכות לכך שארה“ב תהיה הגורם העיקרי בפעולה תמיט אסון ארוך שנים וקשה על ישראל. כיוון שאני חרד מצד אחד ונואש מצד שני החלטתי להצטרף לעצומה. אני אחתום על כל דבר שידרש כדי למנוע מישראל את מה שאני רואה כאסון שלא היה כדוגמתו מאז קום המדינה, אפילו כשאני מביא בחשבון את האסון הנורא של מלחמת יום הכיפורים. זמנים בלתי רגילים מחייבים צעדים בלתי רגילים".
פסלים פרעוניים של ציפורים מפחידות
רועי צ'יקי ארד
http://www.facebook.com/chicky99
היום בערב, גם מחר, יום אחרי יום בשעה 20:00 תתקיים הפגנה מתחת לביתו של שר הבטחון, מול הלובי המדכא המגובב בפסלים פרעוניים של ציפורים מפחידות מאבן קשה. נגיע ונצעק אל קומה י"ד את הדבר הפשוט, הבסיסי ביותר, שלמדנו כילדים: שהמלחמה הזו רעה, כמו רבות מדי מקודמותיה.
זו מלחמה מיותרת כל כך מבחינת הישגים אפשריים, מסוכנת כל כך במובן המיידי ובזה המאוחר, צינית כל כך, עם כל כך הרבה אפשרויות להסתבכויות שונות ומשונות שהדעת לא מעלה כרגע, מלחמה שהצבא עצמו לא מעוניין לצאת אליה, בהריחו את הכישלון והנזק הביטחוני (שניתן יהיה לשקם רק בידי עוד מלחמה, קלה יותר). מלחמה שאיש לא יידע איך לסגור אחרי שתיבת האש תיפתח.
הרוב הגדול של מי שיקרא את זה, גם אלה שעכשיו חושבים שאולי יש משהו בהפחדות של ביביברק וכמה מכלבלבי התקשורת שלהם, ושכדאי להניח לאנשים שמבינים (ברק!) להתעסק בזה, יגיעו חודש אחרי המלחמה לכיכר רבין חפויי ראש ויצעקו איתנו על הטפשות. גם יאיר לפיד ומופז יבואו ואולי אפילו מרידור או כחלון, אם יהיו אמיצים וחכמים. שמולי ישוב מהמילואים וינאם, אולי לא יוריד את המדים.
כמו במלחמת לבנון הראשונה, כמו במלחמת לבנון השניה, הכול שקוף כל כך. למה להמתין לאסון? הוא ברור, הוא כאן, מולנו, עם ריח מצחין של מוות מפיו. האם יש מי שטוען שהעורף מוכן למכת-נגד של טילים? האם יש מישהו שלא ברורה לו שישנה בעיה מסוימת בקיצוץ בבריאות הקורסת לפני מלחמה כזו?
יש אפשרות למנוע את המלחמה ההרפתקנית הזו, או להקטין את היקף העוצמה שלה. ללחץ ציבורי נגד המלחמה שמתווסף עם הרוב בציבור שקיים נגדה, יש אפשרות להשפיע.
צריך שלהפגנה יגיעו הרבה אנשים, ולא רק מהשמאל האוטומטי, אלא גם אמהות מודאגות שלא מתעניינות בפוליטיקה אבל כן מתעניינות בילדיהן. בפייסבוק אני רואה שגם חברים ליכודניקים שלי שואלים שאלות קשות וחסרות מענה.
http://www.facebook.com/chicky99
היום בערב, גם מחר, יום אחרי יום בשעה 20:00 תתקיים הפגנה מתחת לביתו של שר הבטחון, מול הלובי המדכא המגובב בפסלים פרעוניים של ציפורים מפחידות מאבן קשה. נגיע ונצעק אל קומה י"ד את הדבר הפשוט, הבסיסי ביותר, שלמדנו כילדים: שהמלחמה הזו רעה, כמו רבות מדי מקודמותיה.
זו מלחמה מיותרת כל כך מבחינת הישגים אפשריים, מסוכנת כל כך במובן המיידי ובזה המאוחר, צינית כל כך, עם כל כך הרבה אפשרויות להסתבכויות שונות ומשונות שהדעת לא מעלה כרגע, מלחמה שהצבא עצמו לא מעוניין לצאת אליה, בהריחו את הכישלון והנזק הביטחוני (שניתן יהיה לשקם רק בידי עוד מלחמה, קלה יותר). מלחמה שאיש לא יידע איך לסגור אחרי שתיבת האש תיפתח.
הרוב הגדול של מי שיקרא את זה, גם אלה שעכשיו חושבים שאולי יש משהו בהפחדות של ביביברק וכמה מכלבלבי התקשורת שלהם, ושכדאי להניח לאנשים שמבינים (ברק!) להתעסק בזה, יגיעו חודש אחרי המלחמה לכיכר רבין חפויי ראש ויצעקו איתנו על הטפשות. גם יאיר לפיד ומופז יבואו ואולי אפילו מרידור או כחלון, אם יהיו אמיצים וחכמים. שמולי ישוב מהמילואים וינאם, אולי לא יוריד את המדים.
כמו במלחמת לבנון הראשונה, כמו במלחמת לבנון השניה, הכול שקוף כל כך. למה להמתין לאסון? הוא ברור, הוא כאן, מולנו, עם ריח מצחין של מוות מפיו. האם יש מי שטוען שהעורף מוכן למכת-נגד של טילים? האם יש מישהו שלא ברורה לו שישנה בעיה מסוימת בקיצוץ בבריאות הקורסת לפני מלחמה כזו?
יש אפשרות למנוע את המלחמה ההרפתקנית הזו, או להקטין את היקף העוצמה שלה. ללחץ ציבורי נגד המלחמה שמתווסף עם הרוב בציבור שקיים נגדה, יש אפשרות להשפיע.
צריך שלהפגנה יגיעו הרבה אנשים, ולא רק מהשמאל האוטומטי, אלא גם אמהות מודאגות שלא מתעניינות בפוליטיקה אבל כן מתעניינות בילדיהן. בפייסבוק אני רואה שגם חברים ליכודניקים שלי שואלים שאלות קשות וחסרות מענה.
למדוד את הסיכוי מול הסיכון
אסף פרץ
http://www.facebook.com/assafon
אמרו לי, אין לך שום דרך למדוד את הסיכוי מול הסיכון. עניתי שלי בטח אין דרך, אבל למפקד חיל האויר האלוף אמיר אשל? ולאלוף פיקוד הצפון? ולרמטכ"ל? להם יש? הם כולם מתנגדים.
חושבים שתהיה שואה שניה אם לא נתקוף? נו, שכנעו קודם את מפקד חיל האויר שצריך להסתכל לטייסים בעיניים. אחר כך את הרמטכ"ל. ואם כבר שנתיים אתם מפמפמים שאין ברירה, אז רבאק, תכינו את העורף. לצאת לתקיפה ככה זה שיא של ציניות ויריקה בפרצוף הצדק החברתי.
כי מי ייפגע? הפריפריה נטולת החוסן והעזובה לנפשה (ד"ר רון לובל, סמנכ"ל בית החולים ברזילי באשקלון אומר הבוקר ש-0% מבית החולים ממוגן), אותם אזרחים שאין להם ממ"ד ובהפגזה הראשונה יחפשו את ההוא עם המפתח למקלט שלא קיים.
עוד? אין ראש מערך הסברה לאומי כבר שמונה חודשים, פיקוד העורף הפסיק לחלק מסיכות אב"כ כי נגמר התקציב. אגב, יש 8 מיטות לטיפול בנפגעי כוויות. למי פאקינג אכפת?
אז מי שיכול ורוצה, כל ערב בשמונה תתקיים משמרת מחאה מול בית שר הבטחון, שדרות שאול המלך פינת אבן גבירול בתל אביב.
בואו להשמיע קול. לא כל החוכמה אצלם.
אמרו לי, אין לך שום דרך למדוד את הסיכוי מול הסיכון. עניתי שלי בטח אין דרך, אבל למפקד חיל האויר האלוף אמיר אשל? ולאלוף פיקוד הצפון? ולרמטכ"ל? להם יש? הם כולם מתנגדים.
חושבים שתהיה שואה שניה אם לא נתקוף? נו, שכנעו קודם את מפקד חיל האויר שצריך להסתכל לטייסים בעיניים. אחר כך את הרמטכ"ל. ואם כבר שנתיים אתם מפמפמים שאין ברירה, אז רבאק, תכינו את העורף. לצאת לתקיפה ככה זה שיא של ציניות ויריקה בפרצוף הצדק החברתי.
כי מי ייפגע? הפריפריה נטולת החוסן והעזובה לנפשה (ד"ר רון לובל, סמנכ"ל בית החולים ברזילי באשקלון אומר הבוקר ש-0% מבית החולים ממוגן), אותם אזרחים שאין להם ממ"ד ובהפגזה הראשונה יחפשו את ההוא עם המפתח למקלט שלא קיים.
עוד? אין ראש מערך הסברה לאומי כבר שמונה חודשים, פיקוד העורף הפסיק לחלק מסיכות אב"כ כי נגמר התקציב. אגב, יש 8 מיטות לטיפול בנפגעי כוויות. למי פאקינג אכפת?
אז מי שיכול ורוצה, כל ערב בשמונה תתקיים משמרת מחאה מול בית שר הבטחון, שדרות שאול המלך פינת אבן גבירול בתל אביב.
בואו להשמיע קול. לא כל החוכמה אצלם.
הורים נגד מלחמה
ריקי כהן
http://saloona.co.il/blog/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/
דבר לא רעד בבניין המהודר אליו עבר שר הבטחון אהוד ברק, בערב בו כ-300 מוחים, אני ביניהם, הפגינו נגד התקיפה המתוכננת באיראן. הלובי מעוצב במודרניזם יקר, עם פסלים ומערכות ישיבה בסגנון נובו משהו, כנראה נובוריש. מסביב למגדל בריכה מלאכותית מפעפעת מים, מאחורי גינה מהונדסת עם עצים מעוצבים גם הם. בשבע בערב כבר זמזמו מסביבו כמה אנשי שב"כ וחיכו לפשוטי העם, מאוחר יותר הגיעו גם מג"ב.
הרבה עגלות של תינוקות נראו שם, וילדים שהתבקשו לא ללכת לאיבוד בקהל, אותם ילדים שאולי יפגשו בסתיו בפעם הראשונה את ערכות המגן השנויות במחלוקת, וישהו במקלטים מפוקפקים, אלו שיד הוריהם אינה משגת קניית כרטיסי טיסה, ושהות במקום בטוח עד תחלוף האש. בהרבה בתים מתנהל הדיון הזה השבוע, לאן במקרה של? יישובי הדרום, למרבה האירוניה, הוזכרו כאלטרנטיבה.
שאלתי את הפעיל החברתי והסוכן אסף פרץ האם לדעתו להקים תנועת הורים נגד מלחמה יהיה צעד נכון, "בטח", הוא אמר, "ארבע אמהות היא התנועה הפוליטית היחידה שהצליחה להשיג כאן משהו אי פעם", והפיח בי תקווה, אולי גרנדיוזית מדי. המיתוס של 4 אמהות לא נפגם למרות החרפות והגידופים שקיבלו מטוקבקיסטים מחרחרי מלחמה.
אותם הורים שיצאו באלפיהם עם העגלות למחות על יוקר המחיה בקיץ שעבר, האם הם יצטרפו לתנועה כזו שתאבק על חיים לילדים ולנו, כמו שנאבקו על עלות הגנים? קשה לקבוע, במיוחד כשקמפיין ההפחדה עובד היטב על ציבור גדול שעדיין לא רואה אלטרנטיבה לנתניהו, ויעדיף לחכות למבול ולקוות לשרוד. ועדיין קשה להאמין שגם אצלם לא מכרסמת התחושה החונקת, זה עוד רגע כאן, תוך כמה שבועות החיים שלי ושל היקרים לי מצטרפים לרולטת המוות של 500 ההרוגים במחיר מבצע של אהוד ברק. אולי עד החורף כבר לא נהיה כאן.
כן, בסופם של דברים מתגבשת אמת קודרת שאי אפשר להחביא, תאשימו אותי בתל אביביות אנוכית, זה בסדר, אהיה כנמושות של צ’יץ’ מאז בשמחה, כי אין לי שום דחף לאומי להקריב למען אתוס לאומני מתפורר ונגוע בעמימות, שקרים ומניעים אישיים. ביבי וברק, מנהיגי הג’ונגל הקפיטליסטי הנהנתני, לא יכולים להתפלא על היעדר רוח הקרבה כזו.
http://saloona.co.il/blog/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/
דבר לא רעד בבניין המהודר אליו עבר שר הבטחון אהוד ברק, בערב בו כ-300 מוחים, אני ביניהם, הפגינו נגד התקיפה המתוכננת באיראן. הלובי מעוצב במודרניזם יקר, עם פסלים ומערכות ישיבה בסגנון נובו משהו, כנראה נובוריש. מסביב למגדל בריכה מלאכותית מפעפעת מים, מאחורי גינה מהונדסת עם עצים מעוצבים גם הם. בשבע בערב כבר זמזמו מסביבו כמה אנשי שב"כ וחיכו לפשוטי העם, מאוחר יותר הגיעו גם מג"ב.
הרבה עגלות של תינוקות נראו שם, וילדים שהתבקשו לא ללכת לאיבוד בקהל, אותם ילדים שאולי יפגשו בסתיו בפעם הראשונה את ערכות המגן השנויות במחלוקת, וישהו במקלטים מפוקפקים, אלו שיד הוריהם אינה משגת קניית כרטיסי טיסה, ושהות במקום בטוח עד תחלוף האש. בהרבה בתים מתנהל הדיון הזה השבוע, לאן במקרה של? יישובי הדרום, למרבה האירוניה, הוזכרו כאלטרנטיבה.
שאלתי את הפעיל החברתי והסוכן אסף פרץ האם לדעתו להקים תנועת הורים נגד מלחמה יהיה צעד נכון, "בטח", הוא אמר, "ארבע אמהות היא התנועה הפוליטית היחידה שהצליחה להשיג כאן משהו אי פעם", והפיח בי תקווה, אולי גרנדיוזית מדי. המיתוס של 4 אמהות לא נפגם למרות החרפות והגידופים שקיבלו מטוקבקיסטים מחרחרי מלחמה.
אותם הורים שיצאו באלפיהם עם העגלות למחות על יוקר המחיה בקיץ שעבר, האם הם יצטרפו לתנועה כזו שתאבק על חיים לילדים ולנו, כמו שנאבקו על עלות הגנים? קשה לקבוע, במיוחד כשקמפיין ההפחדה עובד היטב על ציבור גדול שעדיין לא רואה אלטרנטיבה לנתניהו, ויעדיף לחכות למבול ולקוות לשרוד. ועדיין קשה להאמין שגם אצלם לא מכרסמת התחושה החונקת, זה עוד רגע כאן, תוך כמה שבועות החיים שלי ושל היקרים לי מצטרפים לרולטת המוות של 500 ההרוגים במחיר מבצע של אהוד ברק. אולי עד החורף כבר לא נהיה כאן.
כן, בסופם של דברים מתגבשת אמת קודרת שאי אפשר להחביא, תאשימו אותי בתל אביביות אנוכית, זה בסדר, אהיה כנמושות של צ’יץ’ מאז בשמחה, כי אין לי שום דחף לאומי להקריב למען אתוס לאומני מתפורר ונגוע בעמימות, שקרים ומניעים אישיים. ביבי וברק, מנהיגי הג’ונגל הקפיטליסטי הנהנתני, לא יכולים להתפלא על היעדר רוח הקרבה כזו.
אפילו לא מדליה אחת
ורדינה סלומון
מכתב למערכת, ידיעות אחרונות 12.8.12
ישראל שלחה ללונדון את טובי ספורטאיה ונחלה אכזבה מרה – אפילו לא מדליה אחת. זה רק ספורט, ואף אחד לא מת מזה. אבל כדאי שנזכור את הסיפור הזה בנושא הרבה יותר רגיש: ההפצצה באיראן שכל כך הרבה מדברים עליה.
לחיל האוויר שלנו יש טייסים מעולים, מקצוענים ובעלי מוטיבציה גבוהה, ומרות זאת ההצלחה אינה מובטחת. יש סיכון גדול של הסתבכות ופאשלות ועלול ליפול גשם של טילים על העורף הישראלי. מנסים "לנחם" אותנו שיהיו "רק" 300 או 500 הרוגים. אבוי ל"נחמה" כזאת.
אם בעקבות המלחמה הזאת תיפגע אספקת הנפט ותגרום לעלית מחירי הדלק בעולם, עלולים להאשים אותנו בכך והתוצאות עלולות להיות חמורות מאד. האמריקאי הממוצע לא ממש מתענין במה שקורה מחוץ לארה"ב ולא ממש יודע מי נגד מי במזרח התיכון, אבל מחיר הדלק חשוב לו מאוד. ואם המחיר יוכפל בגלל מלחמה שישראל התחילה, זה עלול לעלות לנו ביוקר. ספק אם במצב כזה נתניהו יוכל עוד פעם לקבל מחיאות כפיים בקונגרס האמריקאי.
