ארוחת בוקר על מדרגות בנין הממשלה
מאוחר בערב בשבוע שעבר קיבלתי טלפון דחוף מאת נ., פלסטיני תושב העיירה דורא שליד חברון, ידיד ותיק מאד. בן דודו, עבדאללה אלארג'וב, בן 47, נורה ונפצע בידי חיילים. נסיבות המקרה מוזרות ודי מפחידות. חיילים עצרו את עבדאללה במחסום, ערכו חיפוש יסודי במכוניתו, לא מצאו דבר, החזירו לו את המפתחות והורו לו להמשיך לנסוע. כאשר היה במרחק כ-25 מטרים הרים אחד החיילים את רובהו, ירה ופצע את עבדאללה בכתפו.
אלמלא המקרה שאני מכיר את בן דודו של הפצוע, לא הייתי שומע על כך דבר. לאמצעי התקשורת הישראלים היו דברים חשובים יותר לעסוק בהם. כמה ימים אחר כך קרה מקרה דומה במחסום ליד ירושלים,, רק ששם הסתיים הירי במוות. פלסטיני הרוג מירי חיילי צבא ההגנה לישראל כן זוכה למעט פרסום באמצעי התקשורת של מדינת ישראל, אבל רק מעט. ברוב המקרים גם לא טרחו לפרסם את שמו של ההרוג. (שמו היה אקרם דאיר, והוא היה בן 40 במותו. כל הנדרש לאתר את המידע הזה היה חיפוש בן דקה באתרי החדשות הפלסטינים.)
האם יענשו החיילים שירו והרגו? קרוב לודאי שלא, הם טענו שהמכונית לא עצרה במחסום. על פי הקריטריונים של צבא ההגנה לישראל, הצבא המוסרי ביותר בעולם, זאת היא בהחלט סיבה טובה לירות ולהרוג את תושבי אותם שטחים אשר לפי השופט אדמונד לוי אינם נמצאים תחת כיבוש כלל וכלל. מה שכן, בלילה שלאחר הירי הקטלני מיהר הצבא לפשוט על הפלסטינים, בערים ובכפרים ובמחנות הפליטים, ולעצור אנשים שנחשבו כמי שעלולים לעורר הפגנות ומחאות במקומותיהם.
ואולי בכל זאת צדק השופט לוי? שהרי דרום תל אביב אינה נחשבת כשטח כבוש, ולמרות זאת אין לרשויות במדינתנו לנקוט מדיניות דיכוי מסלימה והולכת כלפי הפליטים ומבקשי המקלט ומהגרי העבודה מאפריקה החיים שם (עד שתושלם הכנת מחנות המעצר המחכים להם במדבריות הנגב).
כך השבוע הזה ישבו חברים בפרלמנט הנבחר של מדינת ישראל ודנו בשאלה כיצד ניתן להבחין בין אנשים על פי חזותם. ממש כך. ב 23 ביולי, בשעה 8.30 בבוקר, התכנסה וועדת הפנים של הכנסת, ואישרה הצעת חוק , של חברי הכנסת מירי רגב ואופיר אקוניס, להטיל קנס של לפחות חצי מיליון שקל על מי שמלין או מסיע מסתנן. ואז עלתה בדיון השאלה המדהימה כיצד אמור נהג אוטובוס לזהות מי הוא שחור העור המבקש לעלות ולנסוע ברחבי העיר? אולי זה מסתנן – ואז, אם יעבור החוק בכל שלבי החקיקה בכנסת ויכנס כדת וכדין לספרי החוקים שלנו, לנהג יהיה אסור באיסור חמור להסיע אותו. אבל אולי זה דווקא אתיופי שהוא יהודי כשר ואזרח מדינת ישראל לכל דבר? ומי יודע, אולי זה בכלל נשיא ארצות הברית שבא לביקור קצר אצלנו ורוצה לנוסע אינקוגניטו ברחבי תל אביב? אז איך להבדיל, מי ייתן עצה לנהגים האומללים?
http://www.mehagrim.org/2012/07/blog-post.html
הבריון שנכנס בדיוק באותו יום לקפה האינטרנט בשכונת שפירא בדרום תל אביב לא התלבט בבעיות זיהוי. הוא אחז בידו סכין, דקר ופצע את בעל החנות ושניים מלקוחותיו, שלושתם אזרחי אריתריאה, השליך מחשב על בעל המקום, נמלט ונעלם. המשטרה בינתיים לא עלתה על עקבותיו, וגם אמצעי התקשורת נתנו לתקרית סיקור צנוע למדי.
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/391/112.html
על אירועים אחרים התקשורת לא דיווחה כלל, אם כי אפשר היה לשמוע עליהם מפיהם של פעילים שדיברו במוצאי שבת האחרונה בעצרת המחאה שיזמו יחד ניצולי שואה וצעירים ישראלים בגיל העשרה. שמענו שם על ילדה שחורה בת 12 שקיבלה אגרוף בפניה סתם כך מרוכב אופנוע שעבר ברחוב, ועל החתול השחור האומלל שנתלה על דלת דירתם של יצורי אנוש שצבע עורם כמוהו, ועוד שורה ארוכה של התנכלויות קטנות וגדולות ההופכות יותר ויותר לגיהנום את חייהם של האפריקאים שבינינו.
ומה הקשר בין כל זה לבין מה שעמד השבוע במרכז החדשות – הגזרות הכלכליות עליהן החליטה ממשלת ישראל, והעלאת המע"מ המטילה נטל כבד על אלה שיש להם הכי פחות? יש מי שנוטים למיין ולהפריד ולהכניס כל דבר למגרה נפרדת ואולי ליקום נפרד. כאן הפלסטינים והדיכוי שלהם, ושם האפריקאים והדיכוי המיוחד להם, וכאן סתם אזרחי ישראל הרגילים הסובלים מעול הגזרות הכלכליות ולהם. לעניות דעתי לא מיותר להזכיר שהממשלה היא אותה ממשלה וקובעי המדיניות הם אותם קובעי המדיניות. וכמו בשבועות האחרונים גם הפעם ראוי לסיים בציטוט הקריאה להפגנה של סוף השבוע הזה, ההפגנה שנועדה להערב ברחובות תל אביב.:
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=493118357382754&set=a.393671530660771.105082.274242409270351&type=3&theater
רווחים כלואים. העלאת המע"מ. הפרטת שירותי בריאות התלמיד. שקר חינוך חינם מגיל 3. העלאת מחירי הבירה. העלאת מחירי הסיגריות. חוק המסתננים. גירוש לדרום סודן. הסתה נגד הפליטים. מעקבים משטרתיים. משה סילמן. 50 מליון ל"אוניברסיטת" אריאל. ההתקפה על קרן נויבך. החמרת הענישה על סיוע לפליטים. ריסוק שארית מעמד הביניים. תספורות לטייקונים. מסמוס ועדת הריכוזיות. יבוש שירותי הרווחה. אין דיור ציבורי. מוצ"ש 20:00 כיכר הבימה.
החבל על הצוואר של כולנו מתהדק. בכל יום מודיעים לנו אמצעי התקשורת על גזירות חדשות, ביניהן גם צעדים לחיסול מוחלט של הדיור הציבורי. הממשלה מקצצת בכבודם של בני האדם ובחייהם.
אנחנו האזרחים. המדינה היא שלנו. נכסי הציבור הם שלנו. לא נפקיר את חיינו! לא נוותר! נצעד יחד ברחוב. נשב בפתח משרדי הממשלה. נישן ליד מוסדות. נעיר את השלטון. כל אחת עם גופה וקולה! כל אחד עם גופו וקולו!
זהו מצב חירום: אומרים לא לגזירות ולתוכנית הצנע שתחנוק את המשק ותכניס אותנו למיתון כבד! לא להעלאת המע"מ ומיסי הקנייה, לא לקיצוצים ברווחה ובבריאות, ולא לפגיעה נוספת בדיור הציבורי!
גם כך אנחנו משלמות יותר מדי שכ"ד ומשכנתא!
גם כך מחירי המזון בשמיים!
חסר לכם כסף? לכו לטייקונים שעשקו אותנו כל השנים האלה.
36 מיליארד ש"ח רווחים כלואים – קחו משם! לא על חשבוננו!
לא ניתן עוד!
אנחנו לוקחים אחריות על חיינו. אנחנו הריבון. נחזיר את המדינה לאזרחים! ניפגשים ב-20.00 ברוטשילד-הבימה ונצעד אל קרית הממשלה ברחוב קפלן. הביאו שלטים עם המסרים שלכם וסירים ומחבתות וגם שקי שינה, מחצלות, שמיכות, פיג'מות, כלי נגינה, וכל מה שאתם צריכים כדי להעביר את הלילה. ב-7.00 ארוחת בוקר על מדרגות בנין הממשלה...
