שלח נא את עמי!
ליל הסדר היו הרחובות בערי ישראל ריקים ושוממים, ומן החלונות אפשר היה לשמוע קטעים מן המזמורים העתיקים. "עבדים היינו, היינו/ עתה, עתה בני חורין/ עבדים היינו, היינו/ עתה, עתה בני חורין. וימֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ. עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם. עבדים היינו, היינו/ עתה, עתה בני חורין/ עבדים היינו/עבדים היינו, היינו/ עתה, עתה בני חורין.
ואת הדברים האלה ממש קראו ושרו, זו השנה הארבעים ושש, גם המתנחלים ברחבי השטחים הכבושים. ביושבם במובלעות חמושות מוקפות גדרות וחומות וסביבם חיילים בצבא אדיר הם קראו ושרו וסיפרו ביציאה מעבדות לחרות. והאם הגיעו הדי הקולות אל הכפרים הסמוכים, אל התושבים שאדמתם נלקחה בכח ומעינותיהם נסתמו והמים נגזלו ובניהם יושבים בכלא וכבישיהם חסומות במחסומים צבאיים?
בעיר חברון יצאו פלסטינים לצעדת מחאה ועל פניהם מסיכות בדמותו של מרטין לותר קינג, המנהיג השחור שגם הוא שאב השראה רבה מסיפור יציאת מצרים. וכאשר העזו תלמידיו הפלסטינים של מרטין לותר קינג להתקרב אל גדרות המובלעת ההתנחלותית שבלב חברון הסתערו עליהם חיילי צבא ההגנה לישראל ופזרו אותם במהלומות ובגז מדמיע וגררו אותם למעצר, לבל יפריעו לשמחת חג החירות שחגגו המתנחלים.
ומה השתנה הפסח הזה מכל ארבעים וחמישה הפסחים שלפניו, כל ארבעים וחמישה הפסחים שעברו על שלטון הכיבוש הנמשך ועל מפעל ההתנחלויות הגדל ומתרחב? שהשנה הזאת בא אלינו שלושה ימים לפני הפסח ברק חוסיין אובמה, איש השחור שהצליח במה שנחשב שנים רבות בלתי אפשרי ונבחר לנשיא ארצות הברית של אמריקה - נבחר לא פעם אחת בלבד אלא שתי פעמים. האיש השחור שניסה להזכיר לנו את משמעותו של החג שאנחנו חוגגים.
(...) אני מגיע לישראל בפתח החג הקדוש – פסח. וכאן הייתי רוצה להתחיל היום. בעוד מספר ימים, יהודים בישראל ובעולם כולו ישבו עם משפחות וחברים לשולחן הסדר, ויחגגו בשירים, יין, ומאכלי החג. לאחר שנהניתי מלילות סדר עם משפחה וחברים בשיקגו ובמהלך מסע הבחירות, אני גאה שהבאתי עמי את המסורת הזאת אל הבית הלבן. עשיתי זאת כי רציתי שבנותיי יחוו את ההגדה, ואת הסיפור שבמרכז החג.
זה סיפור של מאות שנות עבדות, ושנים של שיטוט במדבר. סיפור של התמדה בזמנים של רדיפה, ואמונה באלוהים ובתורה. זה סיפור על מציאת החופש בארצך שלך. עבור העם היהודי, הסיפור הזה מרכזי בהפיכתכם למי שאתם. אבל זה גם סיפור שמגלם בתוכו את החוויה האנושית האוניברסלית, עם כל הסבל שבה והישועה. זה חלק משלוש הדתות הגדולות – יהדות, נצרות ואיסלם – שמקורותיהן מרחיקים עד אברהם, ורואות את ירושלים כעיר קדושה. וזה סיפור שעורר השראה בקהילות בכל העולם, כולל בי ובחבריי האמריקאים.
עבור אפריקנים אמריקנים, יציאת מצרים היא סיפור רב עוצמה על שחרור, על חירות וכבוד האדם. היא העניקה השראה בתקופת העבדות ובהמשך בימי תנועת זכויות האזרח. במשך דורות, ההבטחה הזאת עזרה לאנשים במהלך עוני ורדיפה, אשר נאחזו בתקווה ליום טוב יותר באופק. עבורי אישית, לגדול בחלקים שונים של העולם ובלי שורשים יציבים, זה דיבר על כמיהה לבית שנמצאת בכל אדם לבית. כפי שאמר ד"ר מרטין לותר קינג, ביום לפני שנרצח 'אולי לא אגיע לשם אתכם, אבל אני רוצה שתדעו שאנו, כעם, נגיע לארץ המובטחת'.
עבור העם היהודי, המסע לארץ המובטחת עבר דורות אין ספור, מאות שנים של סבל וגלות, רדיפה, פוגרומים, ואפילו רצח עם. במשך כל זה, העם היהודי שימר את זהותו היחודי והמסורות שלו, חזרה הביתה אחרי זמן רב. ובעוד שיהודים השיגו הצלחה מדהימה בחלקים רבים של העולם, החלום על חופש אמיתי מצא את ביטויו המלא ברעיון הציוני – להיות עם חופשי במולדתכם. לכן אני מאמין שישראל נטועה לא רק בהיסטוריה ובמסורת, אלא גם ברעיון פשוט ועמוק: הרעיון שלאנשים מגיע להיות חופשיים במדינה משלהם."
לא מפתיע שהתבטאויות אלה זכו למחיאות כפיים סוערות בקרב קהל ישראלי. אבל מחיאות הכפיים נמשכו גם בחלקו האחר של הנאום.
"שלום הוא הכרחי, הוא הדרך היחידה לבטחון אמיתי. בהתחשב במצב הדמוגרפי בשטח שממערב לירדן, הדרך היחידה בה יכולה ישראל לשרוד ולשגשג כמדינה יהודית ודמוקרטית היא באמצעות הקמת מדינת פלסטין
עצמאית ובת קיימא. זאת האמת. בהתחשב בתסכול בקרב הקהילה הבינלאומית, ישראל מוכרחה למצוא דרכים לצאת מן הבידוד.בהתחשב בהתקדמות הטכנולוגיה, הדרך היחידה להגן באמת על העם בישראל הוא באמצעות הפסקת המלחמות. אין חומה שגבוהה מספיק ואין כיפת ברזל חזקה מספיק כדי לעצור כל אויב מלגרום נזק. האמת הזאת מתבהרת יותר בהתחשב בשינויים בעולם הערבי. אין צעד אחד שיכול לשנות בן לילה את מה שנמצא בלבם ובדעתם של מיליונים. אבל התקדמות עם הפלסטינים היא דרך טובה להתחיל..
זכות הפלסטינים להגדרה עצמית וצדק חייבת להיות מוכרת גם היא. שימו את עצמכם בנעליהם של הפלסטינים, הביטו על העולם דרך עיניהם. זה לא הוגן שילדה פלסטינית לא יכולה לגדול במדינה משלה, וחיה את חייה בנוכחות צבא זר. זה לא צודק כשמתנחל שפוגע בפלסטינים לא נענש. זה לא הוגן למנוע מפלסטינים לעבוד את אדמותיהם, להגביל את חופש התנועה של סטודנט בגדה המערבית, או לעקור משפחה פלסטינית מביתה. כיבוש, או גירוש, אינם תשובה. בדיוק כפי שישראלים בנו מדינה במולדתם, לפלסטינים הזכות להיות עם חופשי
בארצם.".
כך דיבר ואמר משה אובמה באזניה של מדינת ישראל, מדינת ישראל שהפכה כבר מזמן להיות פרעה קולקטיבי בעודה מרבה מאד מאד לספר ביציאת מצרים. ומאות הישראלים הצעירים ששמעו את הנאום הגיבו במחיאות כפיים נלהבות וממושכות.
אולי הפעם יהיה הסיפור קצת שונה. אולי הפעם לא יקשה לב פרעה. אולי הפלסטינים יצאו מעבדות לחרות ומשעבוד לגאולה ומאפלה לאור גדול ויזכו להיות עם חופשי בארצם, גם מבלי שאנחנו נחכה שיבואו עלינו עשר מכות.
ואולי הדברים החשובים ביותר שאמר לנו אובמה הם אלה: "היום, אני רוצה להגיד לכם, במיוחד לאנשים הצעירים: כל עוד שארצות הברית של אמריקה קיימת – אתם לא לבד!". הבטחה נעימה לאוזן הישראלית, אבל בתוכה גם אזהרה והתראה למי שמסוגל לשמוע. כל עוד שארצות הברית של אמריקה קיימת, אנחנו לא לבד. אבל היום כבר לא מדע בדיוני לחשוב ולהרהר על שקיעתה של אמריקה ועל האפשרות שארצות הברית כבר לא תהיה המעצמה האדירה השלטת בעולם, היום שבו תגיע האימפריה האמריקאית למצבה הנוכחי של האימפריה הבריטית ואפילו אם תרצה היא כבר לא תוכל לעזור הרבה לישראל. ואם ימשיך פרעה הישראלי להכביד את לבו עד שנגיע לרגע ההוא, יתכן שנצטרך לעין גם בהמשכו של הסיפור. גם בגלי הים השוצפים על ראשיהם של סוס ורוכבו.
נאום אובמה במלואו:
http://news.walla.co.il/?w=%2F9%2F2627403
