בלי חגיגות בכלא
תמונת מצב ביום הכיפורים 2011 (4)
את יום הכיפורים הזה, כמו את זה שקדם לו, מבלים הוריו של גלעד שליט באוהל מול בית ראש הממשלה בירושלים. המחיר לשחרורו של שליט משבי החמאס מוכר וידוע, רשימת האסירים הפלסטינים ששחרורם נדרש בעסקת חליפין נמצאת מזה שנים בידיה של ממשלת ישראל – אלא שראש הממשלה אינו מוכן לשלם את המחיר.
לפני מספר חודשים מצא בנימין תחליף. בנאום דרמטי שפורסם בכותרות העיתונים הודיע ש"נגמרה החגיגה של האסירים הפלסטינים בכלא הישראלי" ומיד החלו שלטונות הכלא להרע את תנאיהם של אלפי האסירים הפלסטינים בכלא הישראלי ולשלול את האפשרות ללמוד לימודים אקדמיים בהתכתבות ולהגביל את העיתונים שיכולו לקרוא וערוצי הטלויזיה שיוכלו לצפות בהם ולהכניס רבים מהם לבידוד וניתוק כמעט מוחלט מאסירים אחרים ומן העולם החיצון. והכול כמובן בשמו ולמענו של גלעד שליט הכלוא המבודד אי שם ברצועת עזה.
ועברו כמה חודשים של המדיניות הקשוחה החדשה בבתי הכלא ומחנות המעצר. וכפי שניתן היה לצפות (וגם נצפה מראש על ידי אנשים המבינים קצת בנושא), שחרורו של גלעד שליט לא התקדם ולו במילימטר, והתעוררה מרירות בקרב האסירים הפלסטינים שתנאיהם היו רחוקים מלהיות "חגיגה" גם מקודם, ושביתת רעב בכלא התחילה לצבור תאוצה. אמצעי התקשורת בישראל כמעט לא דיווחו. לאזרחי ישראל, שבעיניהם מדובר ב"מחבלים" ו"רוצחים" בודאי לא אכפת. אבל בציבור הפלסטיני, שם כמעט בכל משפחה יש מי שיושב היום בכלא הישראלי ו/או מי שישב בכלא בעבר, שביתת רעב מעורר גלים והדים גוברים והולכים.
כבר היו דברים כאלה בעבר, במחזוריות קבועה מאז כבשה ישראל את השטחים הפלסטינים בשנת 1967 והחלה לכלוא פלסטינים שביטאו בצורות שונות את התנגדותם לשלטון הזה (לא כולם, אגב, בדרכים אלימות). מדי כמה שנים החליט מי שהחליט להחמיר את התנאים ו"לגמור את החגיגה", והחלה שביתת רעב שגרמה לאי שקט ומתיחות בכלא עצמו וגם בשטח, ובסופו של דבר החליטו השלטונות בשקט להפסיק את הרעת התנאים ולהחזיר את המצב לקדמותו. וכך קרוב לודאי יהיה גם הפעם.
וגלעד שליט? יש לקוות שהוא עוד ישתחרר, ויחזור בשלום לחיק משפחתו האוהבת, ולחגיגות שמחה נלהבות בכול רחבי המדינה. מיד כאשר תקבל ממשלת ישראל את ההחלטה לבצע את העסקה ולשלם את המחיר הנדרש.
תמונת מצב ביום הכיפורים 2011 (4)
את יום הכיפורים הזה, כמו את זה שקדם לו, מבלים הוריו של גלעד שליט באוהל מול בית ראש הממשלה בירושלים. המחיר לשחרורו של שליט משבי החמאס מוכר וידוע, רשימת האסירים הפלסטינים ששחרורם נדרש בעסקת חליפין נמצאת מזה שנים בידיה של ממשלת ישראל – אלא שראש הממשלה אינו מוכן לשלם את המחיר.
לפני מספר חודשים מצא בנימין תחליף. בנאום דרמטי שפורסם בכותרות העיתונים הודיע ש"נגמרה החגיגה של האסירים הפלסטינים בכלא הישראלי" ומיד החלו שלטונות הכלא להרע את תנאיהם של אלפי האסירים הפלסטינים בכלא הישראלי ולשלול את האפשרות ללמוד לימודים אקדמיים בהתכתבות ולהגביל את העיתונים שיכולו לקרוא וערוצי הטלויזיה שיוכלו לצפות בהם ולהכניס רבים מהם לבידוד וניתוק כמעט מוחלט מאסירים אחרים ומן העולם החיצון. והכול כמובן בשמו ולמענו של גלעד שליט הכלוא המבודד אי שם ברצועת עזה.
ועברו כמה חודשים של המדיניות הקשוחה החדשה בבתי הכלא ומחנות המעצר. וכפי שניתן היה לצפות (וגם נצפה מראש על ידי אנשים המבינים קצת בנושא), שחרורו של גלעד שליט לא התקדם ולו במילימטר, והתעוררה מרירות בקרב האסירים הפלסטינים שתנאיהם היו רחוקים מלהיות "חגיגה" גם מקודם, ושביתת רעב בכלא התחילה לצבור תאוצה. אמצעי התקשורת בישראל כמעט לא דיווחו. לאזרחי ישראל, שבעיניהם מדובר ב"מחבלים" ו"רוצחים" בודאי לא אכפת. אבל בציבור הפלסטיני, שם כמעט בכל משפחה יש מי שיושב היום בכלא הישראלי ו/או מי שישב בכלא בעבר, שביתת רעב מעורר גלים והדים גוברים והולכים.
כבר היו דברים כאלה בעבר, במחזוריות קבועה מאז כבשה ישראל את השטחים הפלסטינים בשנת 1967 והחלה לכלוא פלסטינים שביטאו בצורות שונות את התנגדותם לשלטון הזה (לא כולם, אגב, בדרכים אלימות). מדי כמה שנים החליט מי שהחליט להחמיר את התנאים ו"לגמור את החגיגה", והחלה שביתת רעב שגרמה לאי שקט ומתיחות בכלא עצמו וגם בשטח, ובסופו של דבר החליטו השלטונות בשקט להפסיק את הרעת התנאים ולהחזיר את המצב לקדמותו. וכך קרוב לודאי יהיה גם הפעם.
וגלעד שליט? יש לקוות שהוא עוד ישתחרר, ויחזור בשלום לחיק משפחתו האוהבת, ולחגיגות שמחה נלהבות בכול רחבי המדינה. מיד כאשר תקבל ממשלת ישראל את ההחלטה לבצע את העסקה ולשלם את המחיר הנדרש.
