מזל טוב!
מזל טוב, קודם כל, לגלעד שליט, שיצא סוף כל סוף משבי לחופש ומחשיכה לאור גדול ומבידוד וניתוק מהעולם ישר אל מערבולת אדירה של פוליטיקאים וכלי תקשורת. (ונקווה שיתנו לו גם קצת זמן להיות בחיק משפחתו, ושיוכל אי פעם גם לחיות חיים רגילים של אדם צעיר רגיל). ומזל טוב להורים ולאח ולסבא, למשפחה המסורה והעיקשת שלא ויתרה ונאבקה והפגינה וגייסה המונים והצליחה בסופו של דבר להזיז גם את ממשלתו של בנימין נתניהו.
ומזל טוב גם לאלף ועשרים ושבעה אסירים ואסירות פלסטינים שיצאו גם הם משבי לחופש ומחשיכה לאור גדול, ולמשפחות שהתגעגעו לבניהן ובנותיהן לא פחות ממשפחת שליט והפגינו שוב ושוב במשך שנים רבות והניפו בכיכרות שלטים ותצלומים (וכמעט מעולם לא סוקרו ולא הוזכרו באמצעי התקשורת של מדינת ישראל).
מזל טוב לכולנו, שנחתם הסכם אשר מעורר שמחה בליבות רבים בירושלים וגם בעזה, בתל אביב וגם ברמאללה. הדגמה חיה ש"משחק סכום אפס" הוא לא בהכרח המשחק היחיד בעירנו. שבהחלט יכול להיות הסכם שמתאים וטוב לשני הצדדים. "לא נכנענו לחמאס וגם לא הכנענו אותו, הגענו להסכם עם ויתורים הדדיים" אמר היום ראש השב"כ יורם כהן.
מזל טוב לכולנו שקיבלנו הדגמה חיה שבהחלט אפשר לנהל משא ומתן – ולא רק עם פת"ח והרשות הפלסטינית אלא גם חמאס – ולסיים אותו בהצלחה. אפשר, אם מתכוונים ברצינות שהמשא ומתן יצליח ושהוא יגמר בהסכם וההסכם יבוצע בשטח לכל פרטיו ודקדוקיו. לא מה שראינו כל כך הרבה פעמים, הצגה של משא ומתן, לחיצות ידיים והזדמנויות צילום לתקשורת והצהרות על "תהליך שלום" שלעולם לא מגיע לשום מקום ומציאות של כיבוש נמשך ודיכוי מעמיק והתנחלויות מתרחבות.
אם רוצים ברצינות להגיע למטרה, אפשר לוותר על ההצגות. לא הכרחי להזמין צלמים, אפילו אין הכרח לשבת סביב שולחן אחד. מספיק גם שיעבור מתווך מצרי או גרמני ויעביר מצד הצעות והצעות נגדיות. אם באמת רוצים להגיע לתוצאות, זה מספיק בהחלט – היום יש לנו הוכחה.
אם באמת רוצים, אפשר להגיע לשלום בין מדינת ישראל הריבונית למדינת פלסטין הריבונית. ואז כבר לא תהיה סיבה לפלסטינים ששוחררו מהכלא לבצע מעשי אלימות נגד ישראל (וגם לא לפלסטינים שמעולם לא היו בכלא). וגם הפלסטינים יוכלו להפסיק לדאוג מפני חיילים ומתנחלים ישראלים חמושים, ומפני טנקים, ומפני מזל"טים, ומפני מטוסים, ומפני ספינות טילים. ואפשר יהיה לבצע קיצוצים נרחבים מאד מאד בתקציב הביטחון ולהעביר הרבה הרבה כספים למטרות חברתיות, וכבר לא יוכלו קצינים ופוליטיקאים לזעוק זעקות שבר ולאיים עלינו בסכנות חמורות ונוראות.
לא מציאותי?
כמאמר השיר: אל תגידו יום יבוא – הביאו את היום, ובכל הכיכרות, הריעו לשלום. או במלים אחרות: אם תרצו, אין זו אגדה.
מזל טוב, קודם כל, לגלעד שליט, שיצא סוף כל סוף משבי לחופש ומחשיכה לאור גדול ומבידוד וניתוק מהעולם ישר אל מערבולת אדירה של פוליטיקאים וכלי תקשורת. (ונקווה שיתנו לו גם קצת זמן להיות בחיק משפחתו, ושיוכל אי פעם גם לחיות חיים רגילים של אדם צעיר רגיל). ומזל טוב להורים ולאח ולסבא, למשפחה המסורה והעיקשת שלא ויתרה ונאבקה והפגינה וגייסה המונים והצליחה בסופו של דבר להזיז גם את ממשלתו של בנימין נתניהו.
ומזל טוב גם לאלף ועשרים ושבעה אסירים ואסירות פלסטינים שיצאו גם הם משבי לחופש ומחשיכה לאור גדול, ולמשפחות שהתגעגעו לבניהן ובנותיהן לא פחות ממשפחת שליט והפגינו שוב ושוב במשך שנים רבות והניפו בכיכרות שלטים ותצלומים (וכמעט מעולם לא סוקרו ולא הוזכרו באמצעי התקשורת של מדינת ישראל).
מזל טוב לכולנו, שנחתם הסכם אשר מעורר שמחה בליבות רבים בירושלים וגם בעזה, בתל אביב וגם ברמאללה. הדגמה חיה ש"משחק סכום אפס" הוא לא בהכרח המשחק היחיד בעירנו. שבהחלט יכול להיות הסכם שמתאים וטוב לשני הצדדים. "לא נכנענו לחמאס וגם לא הכנענו אותו, הגענו להסכם עם ויתורים הדדיים" אמר היום ראש השב"כ יורם כהן.
מזל טוב לכולנו שקיבלנו הדגמה חיה שבהחלט אפשר לנהל משא ומתן – ולא רק עם פת"ח והרשות הפלסטינית אלא גם חמאס – ולסיים אותו בהצלחה. אפשר, אם מתכוונים ברצינות שהמשא ומתן יצליח ושהוא יגמר בהסכם וההסכם יבוצע בשטח לכל פרטיו ודקדוקיו. לא מה שראינו כל כך הרבה פעמים, הצגה של משא ומתן, לחיצות ידיים והזדמנויות צילום לתקשורת והצהרות על "תהליך שלום" שלעולם לא מגיע לשום מקום ומציאות של כיבוש נמשך ודיכוי מעמיק והתנחלויות מתרחבות.
אם רוצים ברצינות להגיע למטרה, אפשר לוותר על ההצגות. לא הכרחי להזמין צלמים, אפילו אין הכרח לשבת סביב שולחן אחד. מספיק גם שיעבור מתווך מצרי או גרמני ויעביר מצד הצעות והצעות נגדיות. אם באמת רוצים להגיע לתוצאות, זה מספיק בהחלט – היום יש לנו הוכחה.
אם באמת רוצים, אפשר להגיע לשלום בין מדינת ישראל הריבונית למדינת פלסטין הריבונית. ואז כבר לא תהיה סיבה לפלסטינים ששוחררו מהכלא לבצע מעשי אלימות נגד ישראל (וגם לא לפלסטינים שמעולם לא היו בכלא). וגם הפלסטינים יוכלו להפסיק לדאוג מפני חיילים ומתנחלים ישראלים חמושים, ומפני טנקים, ומפני מזל"טים, ומפני מטוסים, ומפני ספינות טילים. ואפשר יהיה לבצע קיצוצים נרחבים מאד מאד בתקציב הביטחון ולהעביר הרבה הרבה כספים למטרות חברתיות, וכבר לא יוכלו קצינים ופוליטיקאים לזעוק זעקות שבר ולאיים עלינו בסכנות חמורות ונוראות.
לא מציאותי?
כמאמר השיר: אל תגידו יום יבוא – הביאו את היום, ובכל הכיכרות, הריעו לשלום. או במלים אחרות: אם תרצו, אין זו אגדה.
