לכל עצור יש משפחה
שעות הבוקר המוקדמות בימי החול. הזמן המיוחד שתחילתו עם בקיעת קרני השמש הראשונות, שאליהן מתלווה מנגינת ציוצי ציפורים משכימות קום. באותם רגעים קטנים של חסד אפשר לשתות כוס קפה בנחת, להתבונן החוצה אל הרחוב ולהתענג על צלילי העולם שמתעורר, עד שאט אט נמוגה התמונה הפסטוראלית ושגרת היום-יום משתלטת על הרחוב ועלינו.
לאחרונה נכנסה לשעות הבוקר המוקדמות שלי תופעה חדשה. מדי יום בין השעות חמש לשש מצטרפת אל רשימת המבזקים, שמתגלגלת לאיטה באתרי החדשות וכמעט לא משתנה לאורך כל הלילה, ידיעה אחת, קטנה, פשוטה, צנועה ולאקונית, שמכריזה: "הלילה פעלו כוחות צה"ל בפאתי קלקיליה, במבואות שכם או בנפת ג'נין ועצרו פלסטיני, שניים או שלושה עשר." הידיעה תסתיים במשפט: "העצורים הועברו לחקירת כוחות הביטחון." בשעה תשע כשהכבישים כבר מלאו במכוניות ובפקקים והשגרה כבר השתלטה עלינו, תיעלם אותה ידיעה ותופיע מחדש רק למחרת פחות או יותר באותה השעה.
ריטואל זה מתקיים מדי יום, למעט בסופי שבוע ובמועדי ישראל. מסופקני אם כוחות הביטחון אינם פועלים באותם ימים; קל יותר להאמין כי החייל או החיילת שיושבים אי שם במשרדי דובר צה"ל לא מנפיקים את ההודעה הכתובה לכלי התקשורת, שכן מן הסתם לא מדובר בצורך מבצעי שמחייב חילול קדשי ישראל. מאחורי אותם שניים-שלושה משפטים לאקוניים מסתתר עולם ומלואו.
למעצר פלסטיני השלכות רבות על בני משפחתו ולא רק בכל הקשור למהלך המשפטי גרידא. לא רבים יודעים אך די במעצר מעין זה על מנת להכניס את כל קרובי משפחתו מדרגה ראשונה של העצור לרשימת מנועי הכניסה לישראל. כל זאת למה? בשל החשש כי בני המשפחה ירצו לנקום בישראל. לא די שהילד נעצר, המשפחה כולה הופכת לסיכון ביטחוני. חישוב פשוט מגלה שבכל חודש מצטרפים למעגל העצורים עשרות "חברים חדשים".
לאחרונה, המידע הלאקוני זכה ל"פנים" כשבתחילת השנה נעצר מ', בנו של מכרי ח'אלד, מנהל פורום המשפחות השכולות הפלסטיניות. כעת גם ח'אלד, האיש שמשקיע את כל זמנו ומרצו למען הפיוס והשכנת השלום בין ישראלים לפלסטינים מנוע כניסה לישראל.
אני שואל את עצמי האם הייתה סיבה מוצדקת למעצרים? אני רוצה להאמין שאיש מהם לא עונה וכל אחד מהם זכה למשפט הוגן. אני כל-כך רוצה להאמין שהמערכת שהייתי חלק ממנה ואת אנשיה אני מעריך ואוהב, עושה את הדבר הנכון. בכל מאודי אני רוצה להאמין שמ', שגם הוא כאביו לקח חלק במפגשי פיוס וקרבה רבים, ישתחרר מהמעצר מבלי שהוא או מי מבני משפחתו ישתנה.
בכל פעם שאני מגיע למשמרתי באוהל משפחת שליט מול בית ראש הממשלה אני נזכר באותו רולר מבזקים ותוהה. לכל אחד מהעצירים הללו יש בני משפחה. כל אחד מהאנשים האלה הוא עולם ומלואו. חלקם בני נוער שעוד לא מלאו להם 18. כמה מהם באמת עסקו בפעילות טרור נגד ישראל? כמה מהם באמת מסוכנים עד שאין ברירה אלא לעצרם? והשאלה החשובה מכל – האם אנחנו, הישראלים, מבינים את השפעת אותה שורה קטנה שרצה על רולר המבזקים בין חמש לשש כל בוקר על חיינו ועתידנו?
רשימה מפורטת של המבזקים היומיים
http://toibillboard.info/BumaYnet.doc
את הדברים הבאים שלח לי בומה ענבר, אב שכול ופעיל שלום בלתי נלאה המבלה הרבה מאד מזמנו בשבילי ההרים של הגדה המערבית, מגיש עזרה וסיוע במקומות שבהם הם מאד נדרשים. אפשר ליצור איתו קשר אל buma.inbar@gmail.com
שעות הבוקר המוקדמות בימי החול. הזמן המיוחד שתחילתו עם בקיעת קרני השמש הראשונות, שאליהן מתלווה מנגינת ציוצי ציפורים משכימות קום. באותם רגעים קטנים של חסד אפשר לשתות כוס קפה בנחת, להתבונן החוצה אל הרחוב ולהתענג על צלילי העולם שמתעורר, עד שאט אט נמוגה התמונה הפסטוראלית ושגרת היום-יום משתלטת על הרחוב ועלינו.
לאחרונה נכנסה לשעות הבוקר המוקדמות שלי תופעה חדשה. מדי יום בין השעות חמש לשש מצטרפת אל רשימת המבזקים, שמתגלגלת לאיטה באתרי החדשות וכמעט לא משתנה לאורך כל הלילה, ידיעה אחת, קטנה, פשוטה, צנועה ולאקונית, שמכריזה: "הלילה פעלו כוחות צה"ל בפאתי קלקיליה, במבואות שכם או בנפת ג'נין ועצרו פלסטיני, שניים או שלושה עשר." הידיעה תסתיים במשפט: "העצורים הועברו לחקירת כוחות הביטחון." בשעה תשע כשהכבישים כבר מלאו במכוניות ובפקקים והשגרה כבר השתלטה עלינו, תיעלם אותה ידיעה ותופיע מחדש רק למחרת פחות או יותר באותה השעה.
ריטואל זה מתקיים מדי יום, למעט בסופי שבוע ובמועדי ישראל. מסופקני אם כוחות הביטחון אינם פועלים באותם ימים; קל יותר להאמין כי החייל או החיילת שיושבים אי שם במשרדי דובר צה"ל לא מנפיקים את ההודעה הכתובה לכלי התקשורת, שכן מן הסתם לא מדובר בצורך מבצעי שמחייב חילול קדשי ישראל. מאחורי אותם שניים-שלושה משפטים לאקוניים מסתתר עולם ומלואו.
למעצר פלסטיני השלכות רבות על בני משפחתו ולא רק בכל הקשור למהלך המשפטי גרידא. לא רבים יודעים אך די במעצר מעין זה על מנת להכניס את כל קרובי משפחתו מדרגה ראשונה של העצור לרשימת מנועי הכניסה לישראל. כל זאת למה? בשל החשש כי בני המשפחה ירצו לנקום בישראל. לא די שהילד נעצר, המשפחה כולה הופכת לסיכון ביטחוני. חישוב פשוט מגלה שבכל חודש מצטרפים למעגל העצורים עשרות "חברים חדשים".
לאחרונה, המידע הלאקוני זכה ל"פנים" כשבתחילת השנה נעצר מ', בנו של מכרי ח'אלד, מנהל פורום המשפחות השכולות הפלסטיניות. כעת גם ח'אלד, האיש שמשקיע את כל זמנו ומרצו למען הפיוס והשכנת השלום בין ישראלים לפלסטינים מנוע כניסה לישראל.
אני שואל את עצמי האם הייתה סיבה מוצדקת למעצרים? אני רוצה להאמין שאיש מהם לא עונה וכל אחד מהם זכה למשפט הוגן. אני כל-כך רוצה להאמין שהמערכת שהייתי חלק ממנה ואת אנשיה אני מעריך ואוהב, עושה את הדבר הנכון. בכל מאודי אני רוצה להאמין שמ', שגם הוא כאביו לקח חלק במפגשי פיוס וקרבה רבים, ישתחרר מהמעצר מבלי שהוא או מי מבני משפחתו ישתנה.
בכל פעם שאני מגיע למשמרתי באוהל משפחת שליט מול בית ראש הממשלה אני נזכר באותו רולר מבזקים ותוהה. לכל אחד מהעצירים הללו יש בני משפחה. כל אחד מהאנשים האלה הוא עולם ומלואו. חלקם בני נוער שעוד לא מלאו להם 18. כמה מהם באמת עסקו בפעילות טרור נגד ישראל? כמה מהם באמת מסוכנים עד שאין ברירה אלא לעצרם? והשאלה החשובה מכל – האם אנחנו, הישראלים, מבינים את השפעת אותה שורה קטנה שרצה על רולר המבזקים בין חמש לשש כל בוקר על חיינו ועתידנו?
רשימה מפורטת של המבזקים היומיים
http://toibillboard.info/BumaYnet.doc
