העוף והים

העוף והים
או: ימים קשים לדיפלומטים 

במשרד החוץ של מדינת ישראל, בראשות כבוד השר אביגדור ליברמן, ראש וראשון לדיפלומטים שלנו,  יש קצת דאגה. יש מעין תחושה של התדרדרות במעמדה הבינלאומי של המדינה הזאת, במיוחד מאז ההודעה הרשמית שכבר לא תהיה הקפאה וההתנחלויות יגדלו ויפרחו בכל גבעה ועמק.

במיוחד, הגיע למשרד החוץ מידע על מגעים שמנהלת הרשות הפלסטינית עם מדינות באירופה לגבי שדרוג מעמד נציגיה שם, כפי שכבר עשו צרפת וספרד. הפלסטינים מדברים בעניין עם בריטניה, ועם שוודיה, ועם פינלנד, ועם גרמניה, ועם דנמרק, ועם בלגיה, ועם אוסטריה, ובעצם עם מי לא. ובדרום אמריקה נמשך מצעד המדינות שכבר העניקו הכרה דיפלומטית למדינת פלסטין בגבולות 1967. ובאו"ם אי אפשר לדעת מה  בדיוק יקרה בהצבעה על הצעת ההחלטה שבה נאמר כי הבניה בהתנחלויות אינה חוקית ומנוגדת לאמנת ג'נבה.

בקיצור, המצב לא טוב. אז מה לעשות? לעשות! שגרירי ישראל נקראו לעמוד בפרץ כאיש אחד, ולהדוף בכל כוחם את המתקפה המסוכנת. וגם תחמושת כבדה הועמדה לרשותם בדמות נייר עמדה משפטי שנוסח בקפידה על ידי משפטני משרד החוץ ואותו יעבירו מיד, כל שגריר לממשלה אליה הוא מואמן.

ומה נאמר בנייר העמדה הזה? הרבה מאד נאמר בו. מדינת ישראל מסבירה באריכות כי מעולם לא היה איסור על בנית התנחלויות בזמן משא ומתן, מפני שמעמד ההתנחלויות צריך להיקבע רק בהסדר הקבע. עובדה, מדינת ישראל כבר שבע עשרה שנה  לפחות מנהלת משא ומתן עם הפלסטינים, מבלי שתפסיק לבנות בהתנחלויות במקביל. ומכיוון שבכל השבע עשרה שנה ישראל עדיין לא התפנתה לדבר על הסדר הקבע, היא בינתיים הספיקה להגדיל את ההתנחלויות פי שלוש.

לעומת זאת, על הפלסטינים אסור במפורש לקבוע עובדות באופן חד צדדי על ידי העברת כל מיני החלטות לא סימפטיות באו"ם. בהחלט יהיה זה צעד שלילי מאד אם מדינות העולם יתחילו לסייע לפלסטינים לקבוע כאלה מין עובדות. זה מאד מאד יזיק לתהליך השלום ויחבל בו. חס וחלילה, זה עלול אפילו למנוע את האפשרות שהמשא ומתן ימשך עוד שבע עשרה שנה!

עוֹף אֶחָד קִנֵּן עַל שְפַת הַיָם. עָלָה הַיָם וְהֵצִיף אֶת-קִינוֹ. מֶה עָשָה? הִתְחִיל נוֹטֵל מִן הַיָם בְּפִיו וְשׁוֹפֵךְ לַיַבָּשָׁה, וְנוֹטֵל עָפָר מִן הַיַבָּשָׁה וְמַשְׁלִיך לַיָם. בָּא חֲבֶרוֹ וְעָמַד לוֹ עַל-גַבּוֹ וְאָמַר לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶה וּמִתְיַגֵּעַ? אָמַר לוֹ: אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֲנִי עוֹשֶֹה יָם יַבָּשָה וְיַבָּשָׁה יָם. אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, סוֹף-סוֹף כַּמָּה אַתָּה יָכוֹל?

(מדרש חז"ל: אסתר-רבא ז', ילקוט-שמעוני אס' ג)