כפויי טובה
בחודש נובמבר 1949 ערכו חיילים חיפושים נרחבים בכפרים ערבים בתחומי מדינת ישראל, שהיו אז תחת ממשל צבאי. התושבים התלוננו על התנהגות ברוטאלית של החיילים, ואת התלונות האלה השמיע מעל דוכן הכנסת חבר הכנסת טופיק טובי.
בין חברי הכנסת היהודים היו רבים שלא אהבו לשמוע דברים כאלה מעל הדוכן, והביעו את כעסם בפומבי. היו שאמרו כי "טובי צריך להגיד תודה שבכלל נותנים לו להיות חבר כנסת".
ביום 18 לנובמבר 1949 פרסם המשורר נתן אלתרמן בעיתון "דבר" את אחד משיריו הידועים ביותר, ”הנזיפה בתופיק טובי".
ובכן: מי הוא תופיק טובי? חבר-הכנסת.
הוא קומוניסט ערבי. בבית הנבחרים
הוא הינו בזכות מלאה ולא בחסד...
כבר עת אולי לזכור זאת חברים.
ואין הוא חב בזה כל חוב על גדל נפש.
ישיבתו היא חוק.
היא צו.
היא אלף-בית.
לא! אין הפרלמנט צריך ביד מונפת
לזרוק לו מדי פעם את הגט.
אחרי 62 שנה
חברת הכנסת חנין זועבי מתנגדת בחריפות למצור שהטילה מדינת ישראל על מליון וחצי תושבי רצועת עזה, ובכך היא ללא ספק פועלת על פי רצונם של הבוחרים ששלחו אותה לכנסת. כדי לבטא את עמדתה הצטרפה חברת הכנסת זועבי למשט שנועד לפרוץ את המצור ולהביא סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה. את המשט הזה תקפו חיילי הקומנדו הימי של מדינת ישראל, ובנסיבות שככל הנראה עומדות להיות נושא לחקירה בינלאומית הרגו תשעה אזרחים טורקים מנוסעי הספינה.
ח"כ זועבי הייתה בסיפון נמוך יותר בזמן שקרו מאורעות טראומטיים אלה. מאוחר יותר היא נענתה לבקשתם של קציני הקומנדו הימי שהשתלטו על הספינה, ושכנעה נוסעים פצועים לעזוב את התאים בהם התבצרו ולקבל טיפול רפואי בישראל.
על עוון השתתפותה במשט הזה נתונה חברת הכנסת חנין זועבי למתקפה חריפה יותר מכל עשרות המתקפות שהותקפו חברי כנסת ערבים במשך עשרות שנות קיום המדינה, להתקפה פיזית בתוך אולם המליאה ליד דוכן הנואמים, והצעת חוק מיוחד למען סילוקה מהכנסת, ופניה אישית נרגשת של שר הפנים אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה ותחינה שימצא דרך חוקית לשלול ממנה את האזרחות.
ועדת הכנסת התכנסה על תקן בית דין שדה, לשפוט את ח"כ זועבי ולשלול את זכויותיה. בסופו של הדיון, בו שימש יריב לוין, ששימש כשופט ראשי וקטגור ראשי גם יחד, אושר גזר הדין שנכתב מראש. הרוב המוחץ כלל גם את נציגי מפלגת קדימה מן ה"אופוזיציה".
איפה הוא נתן אלתרמן של שנת 2010?
בחודש נובמבר 1949 ערכו חיילים חיפושים נרחבים בכפרים ערבים בתחומי מדינת ישראל, שהיו אז תחת ממשל צבאי. התושבים התלוננו על התנהגות ברוטאלית של החיילים, ואת התלונות האלה השמיע מעל דוכן הכנסת חבר הכנסת טופיק טובי.
בין חברי הכנסת היהודים היו רבים שלא אהבו לשמוע דברים כאלה מעל הדוכן, והביעו את כעסם בפומבי. היו שאמרו כי "טובי צריך להגיד תודה שבכלל נותנים לו להיות חבר כנסת".
ביום 18 לנובמבר 1949 פרסם המשורר נתן אלתרמן בעיתון "דבר" את אחד משיריו הידועים ביותר, ”הנזיפה בתופיק טובי".
ובכן: מי הוא תופיק טובי? חבר-הכנסת.
הוא קומוניסט ערבי. בבית הנבחרים
הוא הינו בזכות מלאה ולא בחסד...
כבר עת אולי לזכור זאת חברים.
ואין הוא חב בזה כל חוב על גדל נפש.
ישיבתו היא חוק.
היא צו.
היא אלף-בית.
לא! אין הפרלמנט צריך ביד מונפת
לזרוק לו מדי פעם את הגט.
אחרי 62 שנה
חברת הכנסת חנין זועבי מתנגדת בחריפות למצור שהטילה מדינת ישראל על מליון וחצי תושבי רצועת עזה, ובכך היא ללא ספק פועלת על פי רצונם של הבוחרים ששלחו אותה לכנסת. כדי לבטא את עמדתה הצטרפה חברת הכנסת זועבי למשט שנועד לפרוץ את המצור ולהביא סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה. את המשט הזה תקפו חיילי הקומנדו הימי של מדינת ישראל, ובנסיבות שככל הנראה עומדות להיות נושא לחקירה בינלאומית הרגו תשעה אזרחים טורקים מנוסעי הספינה.
ח"כ זועבי הייתה בסיפון נמוך יותר בזמן שקרו מאורעות טראומטיים אלה. מאוחר יותר היא נענתה לבקשתם של קציני הקומנדו הימי שהשתלטו על הספינה, ושכנעה נוסעים פצועים לעזוב את התאים בהם התבצרו ולקבל טיפול רפואי בישראל.
על עוון השתתפותה במשט הזה נתונה חברת הכנסת חנין זועבי למתקפה חריפה יותר מכל עשרות המתקפות שהותקפו חברי כנסת ערבים במשך עשרות שנות קיום המדינה, להתקפה פיזית בתוך אולם המליאה ליד דוכן הנואמים, והצעת חוק מיוחד למען סילוקה מהכנסת, ופניה אישית נרגשת של שר הפנים אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה ותחינה שימצא דרך חוקית לשלול ממנה את האזרחות.
ועדת הכנסת התכנסה על תקן בית דין שדה, לשפוט את ח"כ זועבי ולשלול את זכויותיה. בסופו של הדיון, בו שימש יריב לוין, ששימש כשופט ראשי וקטגור ראשי גם יחד, אושר גזר הדין שנכתב מראש. הרוב המוחץ כלל גם את נציגי מפלגת קדימה מן ה"אופוזיציה".
איפה הוא נתן אלתרמן של שנת 2010?
