חג פורים שמח לכולנו!
1) פורים בוושינגטון
זה היה השבוע של הברווז הגרעיני. אם זה נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, מה זה? באמת, מה זה יכול להיות? אולי זה במקרה דימונה?
תוך כדי הניסיונות לשכנע את נשיא ארצות הברית שהגיע הזמן להפציץ את הברווז הגרעיני (הברווז האיראני, רק האיראני!) הגיש לו ראש ממשלת ישראל עותק של מגילת אסתר, המספר את סיפור נפילתו ותלייתו של נבל פרסי לפני 2400 שנה, האירוע שלזכרו הנהיגה הדת היהודית את חג הפורים. אולי זה מה שישכנע את אובמה לחסל חשבונות עם הנבל הפרסי בן ימינו?
מתי והיכן בדיוק נכתבה מגילת אסתר? האם האירועים שמסופרים ומתוארים שם התרחשו במציאות? האם באמת היה פעם בחצרו של מלך פרס ומדי אדם בשם המן בן המדתא האגגי, אשר זמם לבצע טבח ביהודים בכל הארצות הרבות בהן שלט המלך הזה? היה או לא היה – אין ספק כי כאשר נכתבה הדברים כבר הייתה קיימת בעולם התופעה שהיום קוראים לה "אנטישמיות". היהודים (וזה למעשה כמעט המקום הראשון בו נכתב על "היהודים" ולא על "העברים" או "בני ישראל") כבר היו מיעוט דתי ואתני המפוזר בין הרבה ארצות ומדינות, וכבר היו מי ששנאו אותם וחרשו את רעתם.
ואיך לפרש את המגילה הזאת ואיזה לקחים אפשר להסיק ממנה בימינו אלה? אפשר לקרוא אותה כסיפור על תככים ציניים ומאבקי כוח חסרי מעצורים בחצרו של מלך מושחת והולל לפני אלפי שנים, שלא מעט מזכירים כל מיני תככים ומאבקי כוח גם בימינו אלה. ויש לא מעט פרשנויות פמיניסטיות על יחסיו של המלך אחשוורוש עם הנשים שבחייו ובארמונו. ובודאי שאפשר לקרוא בה סיפור מופלא של מאבק נגד רדיפה גזענית, סיפורו של מיעוט נרדף שעל ראשו ריחפה סכנה גדולה ונוראה, ואשר זכה להינצל ולשרוד בזכות מאבק עיקש ובזכות מלכה צעירה, אמיצת לב ומלאת תושיה, שנטלה סיכונים לא מעטים למען בני עמה.
אבל אפשר גם לקרוא בה סיפור של נקמה אכזרית ועקובה מדם, כיצד כהרף עין הפך הנרדף לרודף, ומי שכמעט נהרג ונטבח הפך למחרת היום להורג וטובח. כיצד לא רק "המן צורר היהודים" נתלה על עץ גבוה אלא גם עשרת בניו נתלו עימו – כולל צעיר הבנים ויזתא, שאותו מזכירה המסורת היהודית כילד מבולבל שלא היה אחראי למזימות של אביו. "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. נקהלו היהודים בכל מדינות המלך אחשורוש לשלוח יד במבקשי רעתם, ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחדם על כל העמים". ומסכמת המגילה בסטטיסטיקה מקפיאת דם - שבעים וחמישה אלף הרוגים במשך יומיים. ומי היו כל ההרוגים האלה? האומנם היו כולם ראויים למוות? את השמות והפרטים,המגילה אינה מספרת לנו. . .
היה לא היה, אז לפני בערך 2400 שנה? היסטוריה או אגדה? מה שאינו מוטל בספק הוא שבשנת 1994 הפסוקים האלה בדיוק נתנו השראה לרופא בשם ברוך גולדשטיין בהתנחלות קרית ארבע שליד חברון לצאת ביום חג הפורים אל מקום קדוש, מקום שבו לפי המסורת קבורים אבות היהודים והערבים גם יחד. במקום הזה וביום הזה בשנה ובשארת הפסוקים האלה בספר אסתר הוא ביצע במוסלמים במהלך תפילתם והתניע את מעגל השנאה, והנקמה, והנקמה על נקמה על נקמה, שהוביל לפיגועי התאבדות באוטובוסים ולרצח ראש ממשלה בכיכר שבלב תל אביב ולעצירת התהליך שהיה אמור להביא לשלום ולסיום הכיבוש לא יאוחר מחודש מאי 1999. וגם היום יש שם בהתנחלויות מי שנמשכים בדיוק אל הפסוקים האלה ומניפים את צמד המלים "ונהפוך הוא" כחרב המכוונת אל שכניהם הפלסטינים – במיוחד, אך לא רק, ביום חג הפורים.
ומה היא מגילת אסתר של ראש ממשלת ישראל הנוכחי בנימין נתניהו? על מה חשב ומה בדיוק רצה להביע כאשר הגיש את הספר הזה לנשיא ארצות הברית?
2) פורים בחולון
האמת היא שרובו הגדול של הציבור בישראל אינו מתעמק יתר על המידה במגילת אסתר ומשמעויותיה. חג הפורים הוא בעיקר ובראש וראשונה חגם של הילדים, חג הילדים הגדול ביותר של השנה, חג התחפושות והמשחקים המשעשעים ומעשי התעלול והקונדס. ואת מגילת אסתר לא לוקחים יותר מדי ברצינות - סיפור מבדח ומבדר על מלך שיכור וחצרו הפרועה. את ההרג ההמוני שבסוף קצת מצניעים, כמו בשינוי שעברו אגדות האחים גרים, מן הסיפורים הברוטאליים מאד שפורסמו במאה ה-19 אל האגדות המקסימות שמכירים ילדי העולם של ימינו.
כבר עשרים שנה נוהגת העיר חולון במסורת של תהלוכת העדלאידע הצבעונית ברחובותיה הראשיים, והשנה גם מזג האוויר סייע ולא היה גשם. ובדרך אל מסלול התהלוכה העליזה אפשר היה לראות את אנשי משמר הגבול אוחזים ברוביהם, אבל אמצעי הביטחון היו פחות כבדים מאשר בפורים לפני חמש או עשר שנים. רק לרגע נעצרו הילדים והוריהם כאשר נשמעה שרשרת התפוצצויות, אבל אלה היו בסך הכול שרשרת של זיקוקים שמישהו ירה לחלל האוויר.
ולאורך רחוב סוקולוב, רחובה הראשי של העיר חולון, התאסף קהל גדול לאורך כל המדרכות לצפות בתהלוכה וגם מעל גגות הבתים והמרפסות היו המוני אדם. ומוצגים עליזים ובובות ענקיות עברו ברחוב לקול המוזיקה העליזה ותשואות הקהל, והיו גם מוצגים שהתייחסו למחאה החברתית של הקיץ האחרון. וגם ברוח הצמחונות שהפכה מקובלת יותר בחברה הישראלית בשנים האחרונות, תרנגולת ענקית בעלת פנים ידידותיים וקצת עצובים ומעליה השלט "אני לא רוצה להפוך לשניצל" ומאחוריה ערימה ענקית של ירקות מעוררי תיאבון מנייר והשלט "אכילת ירקות טובה לבריאות".
ובעיקר, עברו שם בתי הספר ומועדוני הנוער של העיר חולון, קבוצה אחר קבוצה של ילדים ובני נוער, מכיתה א' ועד למסיימי התיכון, מחופשים ומאופרים ורוקדים וקופצים והולכים על הידיים בתעלולים ופעלולים שונים ומשונים. ניכר היה שהם הקדישו מאמץ רב של הכנות וחזרות לקראת היום הגדול הזה. קבוצה אחר קבוצה עברו לאורך הרחוב הרחב ורקדו וקפצו וקיבלו את תרועות הקהל. ולא רק מהעיר חולון, קבוצות ילדים ונוער באו לעדלאידע הגדולה הזאת מבתי ספר בערים השכנות וגם ממקומות רחוקים יותר.
גם מאורנית באה קבוצה של נערות לצעוד בעדלאידע של חולון. אורנית, למי שאינו יודע, היא התנחלות השוכנת מעבר לקו הירוק, בשטח שנכבש על ידי כוחות צבאה של מדינת ישראל בשנת 1967 ונמצא עד היום תחת ממשל צבאי ולמדינת ישראל אסור לפי החוק הבינלאומי להעביר אליו את אזרחיה (והיא מתעלמת מהאיסור). אבל אורנית אינה התנחלות פנאטית במיוחד, היא יותר בבחינת פרבר של המעמד הבינוני, ומעט מאד מהנוכחים בתהלוכה הססגונית שמו לב או חשבו על מיקומה של אורנית ומה הוא אומר. והנערות מאורנית נראו בדיוק כמו הקבוצות האחרות, לבשו בגדים שחורים הדוקים ופניהן היו מאופרים באיפור של ליצנים ורקדו וקפצו וקיבלו את חלקן בתשואוןת הקהל.
בסך הכול זה היה אירוע נחמד וידידותי ולא בעל משמעות מאד גדולה או עמוקה. מותר לילדים ולצעירים לשמוח יחד ברחובות העיר וליהנות מהחיים שבארץ הזאת קרוב לודאי יספקו להם בהמשך חוויות פחות נעימות. והילדים ובני העשרה הלכו שמחים וטובי לב לבתיהם, ישראלים רגילים וממוצעים בהמוניהם. ולפי משאלי דעת הקהל, מרבית ההורים האלה,כמו מרבית אזרחי ישראל בחודש מרס 2012, יצביעו גם בבחירות הבאות להחזיר לשלטון את בנימין נתניהו ושותפיו – גם אם היו מעדיפים שלא ממש ימהר לצאת למלחמה באיראן.
3) פורים ביאטה
גם בעיירה יאטה שבדרום הר חברון היו חגיגות, אבל זה היה כבר לפני כמה חודשים. באוקטובר 2011 יצאו תושבי יאטה לחגוג ברחובות ולקבל בקבלת פנים חמה ולבבית את תושב העיירה חאלד מוסא אלמחאמרה אשר השתחרר מן הכלא הישראלי במסגרת עסקת חילופי השבויים הגדולה.
השבוע הזה, ביום חג הפורים היהודי, לא היתה ביאטה שום סיבה למסיבה. בדיוק ביום החג שלנו הגיעו חיילי צבא ההגנה לישראל לעצור את האסיר המשוחרר ולהחזירו לכלא. "הוא עוסק בהעברת כספים לארגון טרור" אומרים שירותי הביטחון של מדינת ישראל. ובציבור הישראלי מלה של השב"כ כמוה כתורה מסיני, והשופט הצבאי מאריך מעצרים מנהליים לפי עדויות חשאיות ולא שואל הרבה שאלות. מה ההוכחות, איזה כסף הועבר, למי הועבר, מה בדיוק הוא נועד לממן? (כבר היו לא מעט מקרים בהם מימון של אגודות צדקה הוגדר כמעשה טרור. גם הקמת גני ילדים.) כנראה שלעולם לא נדע.
בדיוק בשעה שבה צעדו צעירי חולון באירוע המשמח ברחובות עירם, יצאו בני גילם ביאטה לרחובות כדי למחות על מעצר שכנם שזה עתה השתחרר. וחייל ישראלי נדקר בסכין יפאנית וירה והרג אחד מצעירי יאטה ופצע קשה שני אחרים שנלקחו לטיפול נמרץ.
בחדשות הערב בטלוויזיה הישראלית דובר בעיקר על החייל שנפצע קל, ואת ההרוג הפלסטיני הזכירו רק כבדרך אגב. ואחר כך פנו לדיווח משמח יותר על תהלוכת הפורים הגדולה בחולון ותהלוכות קטנות יותר בכמה ערים אחרות. מי שהחמיצו את האירוע בשטח יכלו לראות את כל הצעירים הרוקדים השמחים על המסך, בשידור יפה וצבעוני שנמשך כמה וכמה דקות.
4) פורים בעזה
כאן עמדתי לגמור את המאמר הזה, אבל חג הפורים השנה עוד לא הסתיים ונכונו בו עוד אירועים דרמטיים. עוד היה זה חג הפורים כאשר יצאו מטוסי חיל האויר של מדינת ישראל אל שמי רצועת עזה לבצע חיסול מן האויר ולהרוג בפגיעה ישירה ומדויקת את זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון ועדות ההתנגדות העממיות.
נמסר לנו באמצעי התקשורת כי היה צורך והכרח במעשה הזה בשעה הזאת בדיוק כי היה זה מחבל מסוכן אשר עמד להוציא לפועל פיגוע מסוכן דרך גבול מצרים. ואת ההוכחות שכך אכן היה לא נראה ולא נדע, זהו כמובן חומר מודיעיני מסווג ביותר. ואם היה אל קייסי עסוק בתכנון פיגוע מגבול מצרים, האם מותו מנע את הפיגוע הזה או שדווקא הוסיף מוטיבציה לביצוע? את זה אולי נדע בעתיד הקרוב ואולי גם לא.
בכל מקרה, מי שהורה על ההתנקשות בעזה יכול היה לדעת בביטחון שבעקבותיה יבוא על הישובים שבדרום מדינת ישראל מטח של טילים (כמאה, נכון לרגע זה) ושבתגובה לטילים שהגיבו להתנקשות יצאו המטוסים שוב ויהרגו עוד פלסטינים (15, נכון לרגע זה). ומי בדיוק היו החמישה עשר האלה? בערוץ הראשון דיברו הערב על 15 מחבלים,ושני האחרונים נהרגו ברכבם על אופנוע בדרךלירות קסאמים. בערוץ 10 ציין הכתב כבדרך אגב שלפי התמונות מרפיח נראה שהשניים הובילו ירקות על האופנוע בזמן שנהרגו. אבל כמובן, יש גם טרוריסטים שאוכלים ירקות...
בצד הישראלי של הגבול לא היו הרוגים (נכון לרגע זה(. היו רק ארבעה פצועים והרבה הרבה אזרחים שבילו את היום האחרון של חג הפורים בהאזנה מתוחה להתראות של צבע אדום וריצה מהירה אל המרחבים המוגנים. אירית מהעיירה אופקים סיפרה על אירועי היום האחרון של פורים בשכונתה, שבה יש בתים לא מוגנים. "אנו נאלצים לעזוב את הבית וללכת למקלט, שם מתאספת כל השכונה. האמת שלישון מאד קשה, ישנים על שמיכה בתנאים קשים, הרצפה מלוכלכת, השירותים מזוהמים, סיוט אחד גדול. בשש בבוקר כבר הספקנו להתעורר כי שוב יש עלינו מטח, ומאז אי אפשר היה להמשיך לישון".
אבל בכל אופן, חג פורים שמח לכולנו!
1) פורים בוושינגטון
זה היה השבוע של הברווז הגרעיני. אם זה נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, מה זה? באמת, מה זה יכול להיות? אולי זה במקרה דימונה?
תוך כדי הניסיונות לשכנע את נשיא ארצות הברית שהגיע הזמן להפציץ את הברווז הגרעיני (הברווז האיראני, רק האיראני!) הגיש לו ראש ממשלת ישראל עותק של מגילת אסתר, המספר את סיפור נפילתו ותלייתו של נבל פרסי לפני 2400 שנה, האירוע שלזכרו הנהיגה הדת היהודית את חג הפורים. אולי זה מה שישכנע את אובמה לחסל חשבונות עם הנבל הפרסי בן ימינו?
מתי והיכן בדיוק נכתבה מגילת אסתר? האם האירועים שמסופרים ומתוארים שם התרחשו במציאות? האם באמת היה פעם בחצרו של מלך פרס ומדי אדם בשם המן בן המדתא האגגי, אשר זמם לבצע טבח ביהודים בכל הארצות הרבות בהן שלט המלך הזה? היה או לא היה – אין ספק כי כאשר נכתבה הדברים כבר הייתה קיימת בעולם התופעה שהיום קוראים לה "אנטישמיות". היהודים (וזה למעשה כמעט המקום הראשון בו נכתב על "היהודים" ולא על "העברים" או "בני ישראל") כבר היו מיעוט דתי ואתני המפוזר בין הרבה ארצות ומדינות, וכבר היו מי ששנאו אותם וחרשו את רעתם.
ואיך לפרש את המגילה הזאת ואיזה לקחים אפשר להסיק ממנה בימינו אלה? אפשר לקרוא אותה כסיפור על תככים ציניים ומאבקי כוח חסרי מעצורים בחצרו של מלך מושחת והולל לפני אלפי שנים, שלא מעט מזכירים כל מיני תככים ומאבקי כוח גם בימינו אלה. ויש לא מעט פרשנויות פמיניסטיות על יחסיו של המלך אחשוורוש עם הנשים שבחייו ובארמונו. ובודאי שאפשר לקרוא בה סיפור מופלא של מאבק נגד רדיפה גזענית, סיפורו של מיעוט נרדף שעל ראשו ריחפה סכנה גדולה ונוראה, ואשר זכה להינצל ולשרוד בזכות מאבק עיקש ובזכות מלכה צעירה, אמיצת לב ומלאת תושיה, שנטלה סיכונים לא מעטים למען בני עמה.
אבל אפשר גם לקרוא בה סיפור של נקמה אכזרית ועקובה מדם, כיצד כהרף עין הפך הנרדף לרודף, ומי שכמעט נהרג ונטבח הפך למחרת היום להורג וטובח. כיצד לא רק "המן צורר היהודים" נתלה על עץ גבוה אלא גם עשרת בניו נתלו עימו – כולל צעיר הבנים ויזתא, שאותו מזכירה המסורת היהודית כילד מבולבל שלא היה אחראי למזימות של אביו. "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. נקהלו היהודים בכל מדינות המלך אחשורוש לשלוח יד במבקשי רעתם, ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחדם על כל העמים". ומסכמת המגילה בסטטיסטיקה מקפיאת דם - שבעים וחמישה אלף הרוגים במשך יומיים. ומי היו כל ההרוגים האלה? האומנם היו כולם ראויים למוות? את השמות והפרטים,המגילה אינה מספרת לנו. . .
היה לא היה, אז לפני בערך 2400 שנה? היסטוריה או אגדה? מה שאינו מוטל בספק הוא שבשנת 1994 הפסוקים האלה בדיוק נתנו השראה לרופא בשם ברוך גולדשטיין בהתנחלות קרית ארבע שליד חברון לצאת ביום חג הפורים אל מקום קדוש, מקום שבו לפי המסורת קבורים אבות היהודים והערבים גם יחד. במקום הזה וביום הזה בשנה ובשארת הפסוקים האלה בספר אסתר הוא ביצע במוסלמים במהלך תפילתם והתניע את מעגל השנאה, והנקמה, והנקמה על נקמה על נקמה, שהוביל לפיגועי התאבדות באוטובוסים ולרצח ראש ממשלה בכיכר שבלב תל אביב ולעצירת התהליך שהיה אמור להביא לשלום ולסיום הכיבוש לא יאוחר מחודש מאי 1999. וגם היום יש שם בהתנחלויות מי שנמשכים בדיוק אל הפסוקים האלה ומניפים את צמד המלים "ונהפוך הוא" כחרב המכוונת אל שכניהם הפלסטינים – במיוחד, אך לא רק, ביום חג הפורים.
ומה היא מגילת אסתר של ראש ממשלת ישראל הנוכחי בנימין נתניהו? על מה חשב ומה בדיוק רצה להביע כאשר הגיש את הספר הזה לנשיא ארצות הברית?
2) פורים בחולון
האמת היא שרובו הגדול של הציבור בישראל אינו מתעמק יתר על המידה במגילת אסתר ומשמעויותיה. חג הפורים הוא בעיקר ובראש וראשונה חגם של הילדים, חג הילדים הגדול ביותר של השנה, חג התחפושות והמשחקים המשעשעים ומעשי התעלול והקונדס. ואת מגילת אסתר לא לוקחים יותר מדי ברצינות - סיפור מבדח ומבדר על מלך שיכור וחצרו הפרועה. את ההרג ההמוני שבסוף קצת מצניעים, כמו בשינוי שעברו אגדות האחים גרים, מן הסיפורים הברוטאליים מאד שפורסמו במאה ה-19 אל האגדות המקסימות שמכירים ילדי העולם של ימינו.
כבר עשרים שנה נוהגת העיר חולון במסורת של תהלוכת העדלאידע הצבעונית ברחובותיה הראשיים, והשנה גם מזג האוויר סייע ולא היה גשם. ובדרך אל מסלול התהלוכה העליזה אפשר היה לראות את אנשי משמר הגבול אוחזים ברוביהם, אבל אמצעי הביטחון היו פחות כבדים מאשר בפורים לפני חמש או עשר שנים. רק לרגע נעצרו הילדים והוריהם כאשר נשמעה שרשרת התפוצצויות, אבל אלה היו בסך הכול שרשרת של זיקוקים שמישהו ירה לחלל האוויר.
ולאורך רחוב סוקולוב, רחובה הראשי של העיר חולון, התאסף קהל גדול לאורך כל המדרכות לצפות בתהלוכה וגם מעל גגות הבתים והמרפסות היו המוני אדם. ומוצגים עליזים ובובות ענקיות עברו ברחוב לקול המוזיקה העליזה ותשואות הקהל, והיו גם מוצגים שהתייחסו למחאה החברתית של הקיץ האחרון. וגם ברוח הצמחונות שהפכה מקובלת יותר בחברה הישראלית בשנים האחרונות, תרנגולת ענקית בעלת פנים ידידותיים וקצת עצובים ומעליה השלט "אני לא רוצה להפוך לשניצל" ומאחוריה ערימה ענקית של ירקות מעוררי תיאבון מנייר והשלט "אכילת ירקות טובה לבריאות".
ובעיקר, עברו שם בתי הספר ומועדוני הנוער של העיר חולון, קבוצה אחר קבוצה של ילדים ובני נוער, מכיתה א' ועד למסיימי התיכון, מחופשים ומאופרים ורוקדים וקופצים והולכים על הידיים בתעלולים ופעלולים שונים ומשונים. ניכר היה שהם הקדישו מאמץ רב של הכנות וחזרות לקראת היום הגדול הזה. קבוצה אחר קבוצה עברו לאורך הרחוב הרחב ורקדו וקפצו וקיבלו את תרועות הקהל. ולא רק מהעיר חולון, קבוצות ילדים ונוער באו לעדלאידע הגדולה הזאת מבתי ספר בערים השכנות וגם ממקומות רחוקים יותר.
גם מאורנית באה קבוצה של נערות לצעוד בעדלאידע של חולון. אורנית, למי שאינו יודע, היא התנחלות השוכנת מעבר לקו הירוק, בשטח שנכבש על ידי כוחות צבאה של מדינת ישראל בשנת 1967 ונמצא עד היום תחת ממשל צבאי ולמדינת ישראל אסור לפי החוק הבינלאומי להעביר אליו את אזרחיה (והיא מתעלמת מהאיסור). אבל אורנית אינה התנחלות פנאטית במיוחד, היא יותר בבחינת פרבר של המעמד הבינוני, ומעט מאד מהנוכחים בתהלוכה הססגונית שמו לב או חשבו על מיקומה של אורנית ומה הוא אומר. והנערות מאורנית נראו בדיוק כמו הקבוצות האחרות, לבשו בגדים שחורים הדוקים ופניהן היו מאופרים באיפור של ליצנים ורקדו וקפצו וקיבלו את חלקן בתשואוןת הקהל.
בסך הכול זה היה אירוע נחמד וידידותי ולא בעל משמעות מאד גדולה או עמוקה. מותר לילדים ולצעירים לשמוח יחד ברחובות העיר וליהנות מהחיים שבארץ הזאת קרוב לודאי יספקו להם בהמשך חוויות פחות נעימות. והילדים ובני העשרה הלכו שמחים וטובי לב לבתיהם, ישראלים רגילים וממוצעים בהמוניהם. ולפי משאלי דעת הקהל, מרבית ההורים האלה,כמו מרבית אזרחי ישראל בחודש מרס 2012, יצביעו גם בבחירות הבאות להחזיר לשלטון את בנימין נתניהו ושותפיו – גם אם היו מעדיפים שלא ממש ימהר לצאת למלחמה באיראן.
3) פורים ביאטה
גם בעיירה יאטה שבדרום הר חברון היו חגיגות, אבל זה היה כבר לפני כמה חודשים. באוקטובר 2011 יצאו תושבי יאטה לחגוג ברחובות ולקבל בקבלת פנים חמה ולבבית את תושב העיירה חאלד מוסא אלמחאמרה אשר השתחרר מן הכלא הישראלי במסגרת עסקת חילופי השבויים הגדולה.
השבוע הזה, ביום חג הפורים היהודי, לא היתה ביאטה שום סיבה למסיבה. בדיוק ביום החג שלנו הגיעו חיילי צבא ההגנה לישראל לעצור את האסיר המשוחרר ולהחזירו לכלא. "הוא עוסק בהעברת כספים לארגון טרור" אומרים שירותי הביטחון של מדינת ישראל. ובציבור הישראלי מלה של השב"כ כמוה כתורה מסיני, והשופט הצבאי מאריך מעצרים מנהליים לפי עדויות חשאיות ולא שואל הרבה שאלות. מה ההוכחות, איזה כסף הועבר, למי הועבר, מה בדיוק הוא נועד לממן? (כבר היו לא מעט מקרים בהם מימון של אגודות צדקה הוגדר כמעשה טרור. גם הקמת גני ילדים.) כנראה שלעולם לא נדע.
בדיוק בשעה שבה צעדו צעירי חולון באירוע המשמח ברחובות עירם, יצאו בני גילם ביאטה לרחובות כדי למחות על מעצר שכנם שזה עתה השתחרר. וחייל ישראלי נדקר בסכין יפאנית וירה והרג אחד מצעירי יאטה ופצע קשה שני אחרים שנלקחו לטיפול נמרץ.
בחדשות הערב בטלוויזיה הישראלית דובר בעיקר על החייל שנפצע קל, ואת ההרוג הפלסטיני הזכירו רק כבדרך אגב. ואחר כך פנו לדיווח משמח יותר על תהלוכת הפורים הגדולה בחולון ותהלוכות קטנות יותר בכמה ערים אחרות. מי שהחמיצו את האירוע בשטח יכלו לראות את כל הצעירים הרוקדים השמחים על המסך, בשידור יפה וצבעוני שנמשך כמה וכמה דקות.
4) פורים בעזה
כאן עמדתי לגמור את המאמר הזה, אבל חג הפורים השנה עוד לא הסתיים ונכונו בו עוד אירועים דרמטיים. עוד היה זה חג הפורים כאשר יצאו מטוסי חיל האויר של מדינת ישראל אל שמי רצועת עזה לבצע חיסול מן האויר ולהרוג בפגיעה ישירה ומדויקת את זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון ועדות ההתנגדות העממיות.
נמסר לנו באמצעי התקשורת כי היה צורך והכרח במעשה הזה בשעה הזאת בדיוק כי היה זה מחבל מסוכן אשר עמד להוציא לפועל פיגוע מסוכן דרך גבול מצרים. ואת ההוכחות שכך אכן היה לא נראה ולא נדע, זהו כמובן חומר מודיעיני מסווג ביותר. ואם היה אל קייסי עסוק בתכנון פיגוע מגבול מצרים, האם מותו מנע את הפיגוע הזה או שדווקא הוסיף מוטיבציה לביצוע? את זה אולי נדע בעתיד הקרוב ואולי גם לא.
בכל מקרה, מי שהורה על ההתנקשות בעזה יכול היה לדעת בביטחון שבעקבותיה יבוא על הישובים שבדרום מדינת ישראל מטח של טילים (כמאה, נכון לרגע זה) ושבתגובה לטילים שהגיבו להתנקשות יצאו המטוסים שוב ויהרגו עוד פלסטינים (15, נכון לרגע זה). ומי בדיוק היו החמישה עשר האלה? בערוץ הראשון דיברו הערב על 15 מחבלים,ושני האחרונים נהרגו ברכבם על אופנוע בדרךלירות קסאמים. בערוץ 10 ציין הכתב כבדרך אגב שלפי התמונות מרפיח נראה שהשניים הובילו ירקות על האופנוע בזמן שנהרגו. אבל כמובן, יש גם טרוריסטים שאוכלים ירקות...
בצד הישראלי של הגבול לא היו הרוגים (נכון לרגע זה(. היו רק ארבעה פצועים והרבה הרבה אזרחים שבילו את היום האחרון של חג הפורים בהאזנה מתוחה להתראות של צבע אדום וריצה מהירה אל המרחבים המוגנים. אירית מהעיירה אופקים סיפרה על אירועי היום האחרון של פורים בשכונתה, שבה יש בתים לא מוגנים. "אנו נאלצים לעזוב את הבית וללכת למקלט, שם מתאספת כל השכונה. האמת שלישון מאד קשה, ישנים על שמיכה בתנאים קשים, הרצפה מלוכלכת, השירותים מזוהמים, סיוט אחד גדול. בשש בבוקר כבר הספקנו להתעורר כי שוב יש עלינו מטח, ומאז אי אפשר היה להמשיך לישון".
אבל בכל אופן, חג פורים שמח לכולנו!
