יום שלישי, 25 במאי 2010

וענונו חוזר לכלא

וענונו חוזר לכלא

היום הוא היום השני למאסרו המחודש של מרדכי וענונו.

עשרים וארבע שנה לאחר שנחטף באיטליה והובא כבול ומסומם בבטנה של ספינה שעשתה דרכה בסתר אל חופי ישראל, הוא חזר אל מאחורי סורג ובריח.

שש שנים לאחר שסיים לרצות עד היום האחרון את עונש המאסר הדרקוני של שמונה עשרה שנה שגזר עליו בית המשפט, רובן בבידוד מוחלט, הוא חזר אל מאחורי סורג ובריח.

בדיוק בשבוע בו מדברים יותר מאי פעם על סיום "מדיניות העמימות" ועל הודאה ישראלית מפורשת שהיא מחזיקה בנשק שכל העולם כולו יודע שהיא מחזיקה, הוא חזר אל מאחורי סורג ובריח.

בדיוק ביום בו נחשף איזה נשק הציע למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה  האיש שהיה אז שר החוץ של מדינת ישראל ובהמשך זכה בפרס נובל לשלום וכיום הוא נשיא מדינת ישראל, הוא חזר אל מאחורי סורג ובריח. (וענונו, לא הנשיא)

שוב הוכנס מרדכי וענונו אל מאחורי סורג ובריח, הפעם "רק" לשלושה חודשים.

הוא לא נכלא מכיוון שגילה עוד סודות. אין לו עוד סודות לגלות.

הוא נכלא מכיוון שממשלת ישראל חייבה אותו להמשיך לגור בתחומי מדינה שהוא מתעב, שכל רצונו לעזוב אותה ולעולם לא לחזור, שרבים מאזרחיה שונאים אותו כי בכלי התקשורת שלהם סופר שהוא מרגל ובוגד.

הוא נכלא מכיוון שיש לו הרבה יותר משותף עם אזרחי חוץ שוחרי שלום מאשר עם מרבית אזרחי ישראל, אך מדינת ישראל אוסרת עליו לדבר עם אזרחי חוץ.

הוא נכלא מכיוון שבעיני מדינת ישראל, כאשר וענונו יוצר קשר אהבה עם אשה שהיא במקרה אזרחית נורבגית ושוכר אתה חדר במלון, זהו פשע המחייב התערבות מיידית של המשטרה.

הוא נכלא מכיוון שהמערכת ברוב חסדה הציעה לבצע עבודות שירות במקום מאסר – אולם אך ורק בתנאי שיבצע את השירות בקרב אנשים אשר שמעו שוב ושוב באמצעי התקשורת שלהם שמרדכי וענונו הוא מרגל ובוגד מתועב, ומעולם לא שמעו אחרת.

הוא הלך לכלא וכמעט איש לא היה לצידו. רק עורך דינו מיכאל ספרד והפעיל המסור גדעון ספירו.

בטרם נסגרו מאחוריו השערים, קרא מרדכי וענונו שיר שכתב לאחרונה. שיר כועס מאד.

לכולנו מגיע שמרדכי וענונו יכעס עלינו.

http://www.vanunu.com/recentnews.html