יום שבת, 9 באפריל 2011

עד שתתמלא מכסת הדם


עד שתתמלא מכסת הדם

הייתה הפסקת אש בגבול עזה. מן ההסלמה הקודמת יצאנו איכשהו ולתושבים משני צדי הגבול היו כמה ימים של שקט. ואז החליט מישהו בצמרת הביטחונית של מדינת ישראל לשלוח מטוסים לחסל שלושה אנשי חמאס בכירים שנסעו להם במכונית בדרום רצועת עזה.

זה היה בדיוק לאחר שמונה ראש חדש לשב"כ ושמו יורם כהן המכונה "האפגני". בכיר  בלשכת ראש הממשלה סיפר בגאווה לכתבת ידיעות אחרונות נחמה דואק שכהן הוא "אבי תורת הסיכולים הממוקדים" ושהפלסטינים מפחדים ממנו וגם מכבדים אותו, ולכן הוא האיש המתאים לעמוד בראש השב"כ "מפני שאנחנו עומדים בפני שינוי דרסטי במזרח הציכון ורק איש רחב אופקים כמוהו יכול לראות את כל מרחב האופק" (ידיעות אחרונות, 1.4.2011).  

ולמה היה דחוף כל כך לבצע סיכול ממוקד של שלושה אנשי חמאס בכירים בדרום רצועת עזה? ובכן, הם היו בדרכם אל חצי האי סיני שם התכוונו לחטוף ישראלים, ומדינת ישראל הייתה מחויבת למנוע זאת. כך זה נמסר מטעם צה"ל ומטעם השב"כ לאמצעי התקשורת, ואמצעי התקשורת העבירו את המסר אל אזרחי ישראל, ורובם של אזרחי ישראל מאמינים בלי היסוס להודעות מסוג זה. גם רוב האזרחים היושבים באזור הגבול ואשר מיד למשמע הידיעה נכנסו לכוננות ספיגה לנוכח התגמול הצפוי.

ועברו מספר ימים ושום דבר לא קרה. ואז קרה משהו במרחקים, בסודאן, שם הגיח מטוס מסתורי מן הים וירה אל עוד מכונית בה נסעו פעילים בכירים של החמאס. ומי בדיוק שלח את המטוס? ראש ממשלת ישראל חייך לכתבים ולא השיב.

ובינתיים שר המשטרה אהרונוביץ, ממפלגתו של שר החוץ ליברמן, ביקר בעיירה שדרות ואמר כי הפסקת האש לא תמשך הרבה וגם אין בה צורך כי צריך לצאת למלחמת חורמה ברצועת עזה. לפחות כמה מתושבי שדרות ועוטף עזה היושבים בכוננות ספיגה לא התלהבו מן הקריאה הזאת והתכוונו לקיים משמרת מחאה בצומת יד מרדכי  ולקרוא להפסקת אש ולדיאלוג ולסיום ההסלמה.

ואז פתאום נפלה המהלומה, טיל אנטי טנקי מסוג קורנט, טיל משוכלל שעל קיומו ברצועת עזה היו רק שמועות עד עתה, נורה לא אל טנק אלא אלא על אוטובוס תלמידים צהוב. ונער בן 16 נפצע אנושות ונלקח לבית החולים ונאבק על חייו, והמעשה המתועב של ירי בכוונה תחילה על האוטובוס זכה לגינוי כלל עולמי כפי שראוי לו.

וצבא ההגנה לישראל יצא מיד לפעילות מואצת ביותר, פעילות מתגלגלת ונמשכת, ובמכה ראשונה ומיידית נהרגו חמישה פלסטינים וביניהם אזרח בן חמישים וחמש (שזה, למען הגילוי הנאות, בדיוק הגיל שלי). טעות מצערת, טעות שנגרמה לגמרי לא בכוונה.

והארגונים הפלסטינים ברצועת עזה קראו להפסקת אש מיידית והבטיחו להפסיק מיד את הירי. והקריאה נדחתה מיד ובבוז מן הצד הישראלי וההפצצות ברצועה נמשכו וגם הוגברו. ואתמול כתב דובר צה"ל הבלתי רשמי אלכס פישמן: "החמאס צריך לשלם וביוקר. הפעם לא תתקבל בקשה חשאית של החמאס לרגיעה דרך צינורות חשאיים של אנשי או"ם הפועלים באזור, כפי שארע בעבר. בימים הקרובים ידברו התותחים, הטילים, הטנקים, המטוסים והרקטות, עד שתמלא מכסת הדם" (ידיעות אחרונות 8.4.2011).

עד שתמלא מכסת הדם. בינתיים, נכון לרגע זה בו אני כותב, גבה צבא ההגנה לישראל מכסה של שבעה עשר פלסטינים הרוגים. ביניהם לוחמי חמאס ויורי רקטות וטילים ביניהם גם אם ובתה שנהרגו בפגיעה ישירה בבית מגוריהן. ללא ספק, זה לא היה בכוונה. טעות מצערת, טעות שצה"ל הכיר בה והביע בכנות את צערו עליה. וקצת אחר כך נהרג איכר פלסטיני בזמן עיבוד אדמתו. וגם זאת הייתה טעות מצערת, וגם בה הכיר צה"ל והביע עליה את צערו כיאות.

ככל הנראה, עדיין לא הושלמה גבית מכסת הדם. אלוף פיקוד הדרום טל רוסו אתמול בערב בטלויזיה שיש עוד הרבה כלים בארגז הכלים של הצבא. ואם יוציאו את כל הכלים האלה מהארגז ויפעילו אותם עלול לקרות שיהרגו עוד אזרחים. אבל כמובן, אם זה יקרה אז ללא ספק גם אלה יהיו טעויות מצערות, אשר לאחריהן יושמעו כל מלות צער הנדרשות.  

לפני קצת יותר משנתיים, בזמנה של העופרת היצוקה, הגיע מספר האזרחים הפלסטינים שנהרגו בטעות מצערת ולגמרי ללא כוונה על ידי הצבא המוסרי ביותר בעולם בערך פי מאה ממספר האזרחים הישראלים שנרצחו בכוונה תחילה על ידי המחבלים הטרוריסטים הנבזים..  אבל אין ספק שזאת הייתה טעות מצערת, נכון יותר הצטברות של כמה מאות טעויות מצערות.  אפילו גולדסטון כבר אמר שזה לא היה בכוונה.  

אגב, המשטרה אסרה באיסור חמור על התושבים משדרות ועוטף עזה לקיים את משמרת  המחאה שתכננו  בצומת יד מרדכי, וליתר ביטחון הכריזו על המקום כשטח צבאי סגור. עכשיו לא הזמן להפגין ולהניף שלטים עם קריאה להפסקת אש ולדיאלוג עם הפלסטינים. שישבו הטיפוסים האלה בחדרים המוגנים ולא יפריעו לצבא המוסרי ביותר בעולם לגבות את מכסת הדם עד הטיפה האחרונה.